הם יְשֵׁנִים ביום וְצָדִים בלילה, מתגוררים במערות ובמקומות חשוכים ובעיקר – מפחידים הרבה אנשים. ישנם אגדות וסיפורים רבים על הָעֲטַלֵּפִים. אולם, רובם לא ממש נכונים. אתם מוזמנים לעוף איתנו אל המערה הקרובה, ולעזור לנו לבדוק – מה אֱמֶת, ומה אגדה?
מאז ומעולם הפחידו הָעֲטַלֵּפִים את בני האדם. לא ברור אם הסיבה לכך היא עֶצֶם הֱיוֹתָם של הָעֲטַלֵּפִים יצורים לֵילִיִּים, הַשּׁוֹכְנִים בעיקר במערות, עליות גג נטושות, סדקים בקירות ובעצים, אך בסיפורים רבים ומפחידים שֶׁנִּרְקְמוּ סְבִיבָם מסופר על עֲטַלֵּפִים הַמִּסְתַּבְּכִים בשערות הראש, עֲטַלֵּפִים המעבירים מחלות, וכמובן – על עַרְפָּדִים מוֹצְצֵי דָּם המסתובבים בלילות ומחפשים קורבן. אז, החלטנו לצאת ולגלות אם יש אמת באותם סיפורים...
 |
יוֹנְקִים מעופפים |
הָעֲטַלֵּפִים הם יוֹנְקִים, ממש כמו בני האדם. גופם מכוסה שיער והם מְזִינִים אֶת צֶאֱצָאֵיהֶם בֶּחָלָב אֵם. למעשה, הָעֲטַלֵּפִים הם היוֹנְקִים היחידים המסוגלים לְעוֹפֵף. ישנם, אומנם, קופים שיכולים לִדְאוֹת, אך הם אינם מסוגלים לעוף. מכיוון שתעופה דורשת אֶנֶרְגְּיָה רבה, לִבָּם של חלק מהָעֲטַלֵּפִים פּוֹעֵם כְּאֶלֶף וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת פעמים בדקה! זאת, לעומת לֵב אָדָם, הפועם בִּמְמוצָּע כְּמֵאָה פעמים בדקה.
הָעֲטַלֵּפִים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: עֲטַלֵּפֵי חֲרָקִים וַעֲטַלֵּפֵי פֵּירוֹת. אורך חייהם של הָעֲטַלֵּפִים הינו ארוך יַחֲסִית ליוֹנְקִים קטנים אחרים - עֲטַלֵּפֵי פֵּירוֹת, למשל, יכולים לחיות כְּעֶשֶׂר שָׁנִים, ואילו עֲטַלֵּפֵי חֲרָקִים יכולים לחיות עד שְׁלוֹשִׁים שנה. בְּאַרְצֵנוּ חַיִּים שְׁלוֹשִׁים וּשְׁלוֹשָׁה מִינֵי עֲטַלֵּפִים, כשמתוכם מין אחד של עֲטַלֵּפֵי פֵּירוֹת, והשאר עֲטַלֵּפֵי חֲרָקִים.
עֲטַלֵּפֵי הפֵּירוֹת, הגדולים יותר מעֲטַלֵּפֵי החֲרָקִים, נִיחָנִים בחוש ריח מְפותָּח וְנִיזּוֹנִים בעיקר מפֵּירוֹת בְּשֵׁלִים הַמְּפִיצִים ריח חזק, כמו: שֶׁסֶק, פרי עץ השִׁקְמָה וּתְאֵנָה. כיום, רוב הפֵּירוֹת נִקְטָפִים על ידי הַחַקְלָאִים עוד לפני שֶׁהִבְשִׁילוּ לחלוטין, ולכן עֲטַלֵּפֵי הפֵּירוֹת אינם פוגעים בצורה משמעותית בגידולים. את עֲטַלֵּפֵי הפֵּירוֹת ניתן למצוא כמעט בכל מקום שיש בו עצי פרי - ממרכז הארץ ועד לִצְפוֹנָהּ.
בעֲטַלֵּפֵי החֲרָקִים, לעומת זאת, קשה יותר להבחין בשל גודלם הזעיר. משקלם נע בין שלושה גרם לארבעים גרם. הם ניזונים מחֲרָקִים מעופפים, וחלקם אף נִיזּוֹן מדגים קטנים, מֵעַכְּבִישִׁים ואפילו מִצְּפַרְדֵּעִים. לעֲטַלֵּפֵי החֲרָקִים חשיבות רבה, מכיוון שהם דואגים לְדִילּוּל אוכְלוּסִיַּת החֲרָקִים, הַמַּזִּיקִים לַחַקְלָאוּת.
|
סיפורי עַרְפָּדִים |
בִּדְרוֹם אָמֶרִיקָה קיימים שלושה מִינִים של עֲטַלֵּפֵים, הנקראים "עַרְפָּדִים". אותם עַרְפָּדִים נִיזּוֹנִים מִדָּם; הם מְאַתְּרִים אֶת קָרְבָּנָם, בעיקר באמצעות חוש הריח שלהם, ובעזרת איבר הרגיש לחום – מוצאים נִימֵי דָּם העוברים ליד עוֹר הַחַיָּה, פוצעים את העור וּמְלַקְּקִים את הדם. למרות שהעַרְפָּדִים חיים בִּדְרוֹם אָמֶרִיקָה בלבד, התפתחו אגדות וסיפורים רבים שגרמו לבני האדם להאמין כי כל הָעֲטַלֵּפִים מסוכנים. סיפורים אלו גרמו לפחד עמוק מעֲטַלֵּפִים בכל העולם. אנשים חששו לחייהם ופגעו בְּאוכְלוּסִיַּת עֲטַלֵּפֵי החֲרָקִים על ידי ריסוס או שריפת המערות בהן התגוררו. בעקבות הפגיעה בְּאוכְלוּסִיַּת הָעֲטַלֵּפִים – עלה מספר החֲרָקִים, והתושבים סבלו מפגיעה בַּגִּדּוּלִים הַחַקְלָאִיִּים.
אולם, מִתְבָּרֵר כי לא רק אנשים מפוחדים פגעו בְּאוכְלוּסִיַּת הָעֲטַלֵּפִים, אלא גם חקלאים. עֲטַלֵּפֵי הפֵּירוֹת נִיזּוֹנִים, בין היתר, מפֵּירוֹת בְּמַטָּעִים חַקְלָאִיִּים, והחקלאים חששו כי פגיעה בפֵּירוֹת תִּפְגַּע בְּפַרְנָסָתָם. לכן, בעזרת אֲבוּקוֹת עָשָׁן המכילות חומרים רְעִילִים, הִרְעִילוּ הַחַקְלָאִים את המערות בהן שָׁכְנוּ עֲטַלֵּפֵי הפֵּירוֹת וְהִשְׁמִידוּ אותם.
בעיה נוספת, הקיימת גם היום, הייתה ריסוס נגד חֲרָקִים בשדות חַקְלָאִיִּים וליד מִקְוֵי מַיִם. הָעֲטַלֵּפִים, שהם הַמַּדְבִּירִים הַבִּיוֹלוֹגִיִּים של החֲרָקִים, אכלו חֲרָקִים שֶׁרוסְּסוּ בחומרים רעילים. חומרים אלו הִצְטַבְּרוּ בגופם של הָעֲטַלֵּפִים, וּכְשֶׁכַּמּוּת הַחומֶר הָרָעִיל בגופם גָּדְלָה, היא גרמה למותם.
|
חוקרי הָעֲטַלֵּפִים |
כיצד, בעצם, חוקרים ולומדים על הָעֲטַלֵּפִים? כדי לבדוק זאת, הצטרפתי לְעָמִית דּולֶב, מְנַהֵל "מרכז יוֹנְקִים" של הַחֶבְרָה להֲגָנַת הַטֶּבַע. עָמִית מְנַהֵל סְקָרִים בנושא "עֲטַלֵּפֵי החֲרָקִים" מִדֵּי שָׁנָה, כְּשֶׁמַּטְּרַת אותם סְקָרִים היא לבדוק את מצבם של הָעֲטַלֵּפִים בארץ. למה בודקים רק את עֲטַלֵּפֵי החֲרָקִים, אתם שואלים? ובכן, פשוט מאוד - מִבְּחִינָה אֶקוֹלוֹגִית עֲטַלֵּפֵי החֲרָקִים הם מִינִים הַמְּצוּיִים בְּסִיכּוּן, וחשוב לשמור על קִיּוּמָם.
באחד הָעֲרָבִים בהם התקיים סקר כזה, נפגשתי עם עָמִית ועם כמה חוקרי עֲטַלֵּפִים וּמִתְנַדְּבִים לפני שעות החשיכה, ליד אחת המערות בהן מתגוררים עֲטַלֵּפֵי החֲרָקִים. בהתחלה קצת חששתי מהמפגש עם הָעֲטַלֵּפִים, ולכן החלטתי לעמוד בצד ולהתבונן בעבודת החוקרים. צוות החוקרים פָּרַשׂ רְשָׁתוֹת עדינות ודקות מאוד בִּנְתִיבֵי הַתְּעוּפָה של הָעֲטַלֵּפִים, במטרה לתפוס ולבדוק אותם. זו הייתה משימה קשה במיוחד, משום שהָעֲטַלֵּפִים מצליחים בדרך כלל לְאַתֵּר את הרשת בְּאֶמְצָעוּת גַּלֵּי הַקּוֹל שהם שולחים, ונמנעים מִלְּהִיתָּפֵס בה. חשבתי שיעבור עוד זמן רב עד שיצליחו החוקרים לתפוס עֲטַלֵּף קטן כל כך, אך לפתע - אחד הָעֲטַלֵּפִים נתפס ברשת. החוקרים הוציאו אותו בזהירות, הכניסו אותו לשקית בד ולקחו אותו אל תַּחֲנַת הַמְּדִידָה.
קראו עוד:
עטלף פירות
עטלף פרי
עטלף פירות וגור
עטלף פירות
