הסדרי נגישות
עמוד הבית > ישראל (חדש) > תשתיות > מים > מקורות מים טבעיים > כנרת ונגר עילי
יד יצחק בן-צבי


תקציר
הכינרת היא אחד משלושת מקורות המים הראשיים של מדינת ישראל. ההקדמה מביאה נתונים גאוגרפיים של אגן ההיקוות ושל אגם הכינרת.



אגם הכינרת : הקדמה
מחבר: פרופ' חיים גבירצמן


הכינרת היא אחד משלושת מקורות המים הראשיים של מדינת ישראל. במהלך ארבעים השנים האחרונות סיפקה הכינרת בממוצע כ - 500 מיליון מטרים מעוקבים בשנה (מלמ"ש), היינו כרבע מצריכת המים הכוללת בישראל. בעבר שימשו מי הכינרת בעיקר להשקיה חקלאית, אך במשך השנים הלך וגדל החלק המופנה לצריכה ביתית, וכיום יותר ממחצית ממי הכינרת מופנים לצריכה ביתית. חוץ מהיותה מקור מים חשוב, יש לכינרת חשיבות ציבורית מיוחדת. בעוד מפלסי מי התהום מוכרים רק לאנשי המקצוע, מפלס הכינרת גלוי ומוכר לכלל הציבור. משום כך, מדי שנה ממקד מפלס הכינרת את תשומת הלב הציבורית ומשמש מעין מדד למצבו של משק המים הישראלי.

אינטרסים רבים ומנוגדים עומדים בפניהם של מקבלי ההחלטות הקובעים את מדיניות שאיבת המים מהכינרת: מילוי צורכי משק המים הלאומי, שימור האקולוגיה ואיכות הסביבה, שימור מקור פרנסתם של הדייגים ושל גורמי התיירות והנופש וקיום הסכמים בין-לאומיים הדורשים מים עבור ממלכת ירדן. הרשויות המופקדות על ניהול משאבי המים שוקלות כמובן את ההיבטים המדיניים, הכלכליים והחברתיים, אך בראש ובראשונה על הרשויות להבטיח את המשך קיומו של האגם באיכות מים טובה לאורך שנים רבות, שהרי אחרת אי אפשר יהיה לספק מים לשום מטרה. רק אחר כך על הרשויות להגדיר את סדר העדיפויות בין האינטרסים האחרים.

שימור איכות המים באגם מחייב הבנה יסודית של התנהגות המערכת ההידרולוגית-אקולוגית. אכן במשך השנים הושקעו משאבים אנושיים וכספיים רבים במחקר ההידרולוגי-אקולוגי של הכינרת. החוקרים התעמקו הן בהיבטים התאורטיים-המדעיים הנוגעים לתהליכים הפיזיקליים, הכימיים והביולוגיים המתרחשים בכינרת, והן בבעיות המעשיות-תפעוליות. ההידרולוגים התמקדו במאזני המים ובמאזני המלח של האגם, וביחסי הגומלין בין הכינרת לבין הנחלים ומי התהום הזורמים אליה. הפיזיקאים עסקו במאזן הקרינה, בהשתנות הטמפרטורה של המים, ובזרמים הפנימיים שבאגם. הכימאים בדקו את החומרים המומסים במים, ובראקציות המתרחשות בין החומרים. הביולוגים עקבו אחר היצורים החיים באגם, למדו את מחזורי החיים שלהם, וחקרו את הגורמים המשפיעים על פריחתם, תמותתם והתפרקותם. המהנדסים תכננו ובנו את מערכות השאיבה וההובלה ואת מתקני הטיפול במים טרם אספקתם לצרכנים. למרות הניסיון הרב והגילויים המדעיים שהצטברו במשך השנים בכל התחומים, עדיין קיימות שאלות יסוד בלתי פתורות ועדיין מרחפות סכנות המלחה וזיהום על האגם. מטרתו של פרק זה לסקור את הנתונים ואת המחקרים הקשורים לכינרת באופן עדכני.

נפתח בנתונים הגאוגרפיים של אגן ההיקוות ושל האגם. אגן ההיקוות של הכינרת מתפרש על שטח של כ - 2,730 קמ"ר (ברמן וחב', 1983), ובכללו המורדות המערביים של הר החרמון, המורדות הדרום מזרחיים של הרי הלבנון, עמק עיון, הגליל המזרחי, רמת הגולן ועמק החולה. אגן ההיקוות של הכינרת הוא חלק קטן בלבד, אם כי חלק עשיר במים, מאגן ההיקוות הכולל של הירדן המתנקז לים המלח (ששטחו 18,850 קמ"ר). שטח אגן ההיקוות של נהר הירדן כולל את המורדות המזרחיים של שדרת ההר בארץ ישראל ואת המורדות המערביים של שדרת ההר בעבר הירדן המזרחי ובכללו אגן ההיקוות של הירמוך.

הכינרת מצויה ב"בור" טופוגרפי, ופני המים מצויים בדרך כלל ברום של 210- מ' מתחת לפני הים. ברום זה, שטחו של האגם הוא כ - 168 קמ"ר, עומקו המרבי 46 מ' (הנקודה העמוקה ביותר על הקרקעית נמצאת ברום 256 - מ'), עומקו הממוצע כ - 25 מ', וכמות המים הכוללת האגורה בו היא כ - 4,150 מיליון מטרים מעוקבים (מלמ"ק) (1978 ,Serruya). הנקודה העמוקה ביותר של האגם איננה במרכזו אלא בשליש המזרחי, ושיפוע קרקעית האגם בצד המזרחי תלול יותר. בגלל התנודות העונתיות בין חורף לקיץ ומחילופין בין שנים ברוכות לשנים שחונות, מפלס הכינרת משתנה בין המפלסים 209- ל- 215- מ' (נכון לשנת 2001). שינויים אלו משנים את נפח המים האגורים באגם לכל היותר ב - 20% ולשינוי שטח האגם ב - 6%.

קראו עוד:

אגם הכינרת : הקדמה (פריט זה)
אגם הכינרת : מאזן המים, שאיבות ומפלסים
אגם הכינרת : זרמים פנימיים באגם
אגם הכינרת : מליחות הכינרת
אגם הכינרת : תהליכי זיהום
אגם הכינרת : ייבוש החולה והצפתה מחדש 

ביבליוגרפיה:
כותר: אגם הכינרת : הקדמה
שם  הספר: משאבי המים בישראל : פרקים בהידרולוגיה ובמדעי הסביבה
מחבר: גבירצמן, חיים (פרופ')
תאריך: 2002;תשס"ג
בעלי זכויות : יד יצחק בן-צבי
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי
הערות: 1. ספר זה יוצא לאור בסיוע: נציבות המים - משרד התשתיות הלאומיות; המשרד לאיכות הסביבה; האוניברסיטה העברית בירושלים; המנהל למשק המים ברשויות המקומיות, משרד הפנים.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית