הסדרי נגישות
עמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > מישור החוףעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע > אקלים
ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודיםיד יצחק בן צבי. המרכז לחקר ארץ ישראל ויישובה. היחידה לתכניות לימודים



תקציר
על מאפייני האקלים במישור החוף; הטמפרטורות, המשקעים, הרוחות והלחות.



אקלים מישור החוף
מחברות: גילה זוהר; רות פלג


מערכות מזג אוויר עונתיות המשפיעות על ארץ ישראל

אקלים ארץ ישראל מושפע ממערכות עונתיות של שקעים ורמות ברומטרים. בקיץ, ארץ ישראל מושפעת מהרמה הסובטרופית הגורמת ליציבות במזג האוויר ולהעדר משקעים באזורנו. בחורף מושפעת ארץ ישראל ממערכת הרוחות המערביות, שמחדירות לאזורנו גושי אוויר שמקורם בצפון מערב. גושי האוויר כוללים לעתים מערכות של רמה ברומטרית ולעתים מערכות שקע ברומטרי. כאשר מגיעים שקעים לאזורנו מכיוון הים הם מכילים לחות ועננים וגורמים לירידת משקעים. השפעת הרמה בקיץ וחדירת שקעים בחורף יוצרים בארץ ישראל ובאזור הים התיכון אקלים המתאפיין בקיץ שחון וחורף גשום.

גורם נוסף בעל חשיבות בעיצובו של האקלים המקומי הוא הים התיכון. לים יש השפעה גם על כמות המשקעים וגם על הטמפרטורות.


אזורי אקלים

מאפייני האקלים במישור החוף

הטמפרטורות

המאפיין הבולט ביותר של מישור החוף הוא משרע טמפרטורה עונתי ויומי, קטן יחסית לשאר אזורי הארץ. הסיבה לכך היא השפעתו הממתנת של הים ורוח הבריזה המצויה באזור כל ימות השנה. קיים הבדל בטמפרטורות בין האזורים הסמוכים לים לבין אלו שמרוחקים ממנו וכן בין אזורים צפוניים ודרומיים. באזורים המזרחיים של מישור החוף משרע הטמפרטורה גדול יותר בהשוואה למשרע בסמוך לשפת הים. בצפון מישור החוף ממוצע הטמפרטורות נמוך במעט לעומת דרום מישור החוף. מגמה זו מקבילה למגמה הכלל-ארצית של ירידה בטמפרטורות מצפון לדרום.

המשקעים

כמויות המשקעים במישור החוף אינן אחידות לכל אורכו. בצפון מגיעה כמות הגשם השנתית הממוצעת לכ - 700 מ"מ גשם ובחוף הנגב לכ - 400 מ"מ, כלומר ככל שמדרימים פוחתת כמות הגשמים. החודשים הגשומים הם אוקטובר עד מאי כאשר החודש הגשום ביותר, על פי רוב, הוא חודש דצמבר (לעומת אזור ההר שבו החודש הגשום ביותר הוא חודש ינואר). עונת המשקעים ומספר חודשי הגשם זהים לאורך כל מישור החוף אולם מספר ימי הגשם בשנה גדול יותר בצפון מישור החוף (כ - 60 יום) מאשר בדרום (כ - 30 יום).
למפת כמויות המשקעים

הטל

היווצרותו של הטל מותנית בכמות גדולה של אדי מים באוויר בשילוב עם ירידת הטמפרטורה. תנאים אלו אופייניים ללילות הקיץ במישור החוף, שהלחות בהם גבוהה במיוחד.

הברד

הברד מופיע במישור החוף בעונת החורף, בימי גשם קרים. כמויות הברד משתנות מדי שנה ומספר אירועי הברד נע בין 7-3 בשנה. אירועי הברד שכיחים במיוחד בחודש פברואר, אם כי יש שנים בהן יורד ברד גם בסוף עונת הגשמים. הברד גורם נזק רב לגידולים החקלאיים ובמיוחד כאשר הוא יורד בסוף העונה, זמן פריחתם של ההדרים בשרון.

שלג

ככלל לא יורד שלג במישור החוף, אם כי ידוע על מספר מקרים חריגים שבהם ירד שלג. אירוע השלג המפורסם האחרון שנצפה בחוף היה בפברואר 1950.

הרוחות

הרוחות במישור החוף חלשות באופן יחסי לאזורי הארץ האחרים. בקיץ הרוחות בעיקר מקומיות, אך בחורף מגיעות רוחות חזקות שמקורן במערכות אזוריות של מזג אוויר. כיוון הרוחות משתנה בהתאם למערכות המשפיעות מדי יום על מזג האוויר. הכיוון הנפוץ ביותר של הרוחות הוא דרום מערב.

בריזה - רוחות ים-יבשה

רוחות בריזה נוצרות מהקצב השונה בהתחממות היבשה והים. הרוחות נושבות במחזורים יומיים, בשל הפרשי ההתחממות וההתקררות בין היום ללילה, ובמחזורים עונתיים, בשל השוני בהתקררות הים והיבשה בחורף לעומת התחממותם בקיץ.

במהלך היום זורמת רוח מכיוון הים אל היבשה ובלילה מהיבשה אל הים. חשיבותה של הבריזה בעיקר בעונת הקיץ: רוחות הבריזה מביאות למיתון של הטמפרטורה בשעות החמות שכן רוח הבריזה ספוגת הלחות הבאה מהים מצננת את האוויר, אם כי גם תורמת לעליית הלחות במישור החוף במיוחד בעונת הקיץ.


מהלכן של רוחות ים-יבשה ביום ובלילה


הלחות

מישור החוף הוא האזור הלח ביותר בארץ. בחודשים יולי-אוגוסט ובחודשים דצמבר-ינואר. גם כאן השפעת הים ניכרת והלחות פוחתת ככל שמתרחקים מהים. ערכי הלחות היחסית יורדים לערכים נמוכים רק באירועי שרב המתרחשים על פי רוב בעונות המעבר ומלווים גם בטמפרטורות גבוהות במיוחד.

נתונים אקלימיים

על מנת לדון בהבדלים שבין חלקיו השונים של מישור החוף נציג נתונים אקלימיים כפי שנמדדו בתחנות מדידה מטאורולוגיות בשלוש נקודות שונות:
החוף הצפוני - תחנת נהריה.
החוף המרכזי - תחנת תל אביב.
מישור החוף הדרומי - תחנת נגבה.

קראו עוד:

המבנה הפיסי של מישור החוף
אקלים מישור החוף (פריט זה)
החי והצומח במישור החוף
החי והצומח במישור החוף : עולם החי
המים במישור החוף

ביבליוגרפיה:

  1. ד' אשבל, אקלים ארץ ישראל לאזוריה, ירושלים 1951.
  2. א' ביתן, ש' רובין, אטלס אקלימי לתכנון פיסי וסביבתי בישראל, תל אביב 1991.
  3. י' כצנלסון, "אקלים ארץ ישראל לאזוריה", בתוך: האנציקלופדיה לחקלאות, א, תל-אביב 1966.
ביבליוגרפיה:
כותר: אקלים מישור החוף
מחברת: זוהר, גילה
שם  הספר: מישור החוף : אדם וסביבה לאורך הדורות, לחטיבה העליונה
מחברת: פלג, רות
תאריך: תשנ"ח
בעלי זכויות : ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים; יד יצחק בן צבי. המרכז לחקר ארץ ישראל ויישובה. היחידה לתכניות לימודים
הוצאה לאור: ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים; יד יצחק בן צבי. המרכז לחקר ארץ ישראל ויישובה. היחידה לתכניות לימודים
הערות: 1. ריכוז ועריכה: רות פלג.
2. כתיבה: אייל בן אליהו - ערים בראי תקופות. חנוך בן פזי - התקופות הקדומות; המהפכה היישובית. גילה זוהר - התנאים הטבעיים. חוה ליאון - מהתקופה ההלינסטית ועד הביזנטית; הבית הלאומי. ד"ר דורון נידרלנד - מהתקופה המוסלמית ועד העות'מאנית. רות פלג - מקום המדינה ועד ימינו.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית