הסדרי נגישות
גשר מפעלים חינוכיים



נגב
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


הנגב הוא האיזור הדרומי של ארץ ישראל, הנמצא בגבול שבין הארץ המיוּשֶׁבֶת לבין המדבר.

שורש המילה "נגב" משמעותו "יָבֵש", בגלל אוֹפיוֹ היבש והמדברי של איזור זה. העיר המרכזית בנגב היא באר שבע. בגלל מיקומו הגיאוגרפי של הנגב בדרום הארץ, המילה "נגב" משמשת במקרא פעמים רבות במשמעות של "דָרוֹם": "ופרצת ימה וקדמה, צפונה ונגבה" (בראשית כ"ח 28).
הנגב הוא בעיקרו רמה שטוחה וגבוהה, והאדמה היא אדמת לֵס דקה. כמות הגשמים בנגב מועטה, ותקופות הבצורת רבות ותכופות. לכן הצמחייה באיזור זה מעטה ודלה, ומספר התושבים בו מועט. כאשר יורדים גשמים באיזורי הניקוּז של נחלי הנגב - עוברים בהם שטפונות אדירים, שחולפים במהירות. לכן מדמה משורר תהלים את שיבת ציון המפתיעה לאֲפִיקִים בנגב (פרק קכ"ו 4).
האוכלוסייה באיזור מורכבת בעיקר מנוודים ומנוודים למחצה (בדווים), המתפרנסים מרעיית צאן. במחקרים ארכיאולוגיים נמצא שגל ההתיישבות הראשון בנגב התרחש בתקופה הכַלְקוּלִיתִית (תקופת הנחושת, 3200-3500 לפני הספירה): המתיישבים באותה תקופה חיו ביישובֵי פְּרָזוֹת קטנים ודלים, בעיקר במערות, לאורך הנחלים (הוואדיות). הם התפרנסו ממרעה, צייד וחקלאות עונתית, ומעשיית כלי נחושת.
גל ההתיישבות השני התרחש בתקופת הברונזה התיכונה (בערך בשנת 2000 לפני הספירה): היו אלה נוודים-למחצה, שישבו בעיקר על רכסי ההרים. כעבור 200 שנה בערך, קמו בנגב ערי ממלכה כנעניות, כמו ערד וחֹרְמָה, גְּרָר ושֶׁרוּחֶן. ערים אלה שכנו על אפיקי הנחלים הגדולים של הנגב, שבהם היו מעיינות ובארות מים.
האבות אברהם ויצחק נטו את אוהליהם בסביבת באר שבע וגרר, וכרתו בריתות עם מלך גרר בגלל בארות המים ושטחי המרעה המשותפים (בראשית כ"א 33-22; כ"ו 33-26).
בתקופה הישראלית (תקופת ההתנחלות ובית ראשון) ישבו הפלשתים בנגב המערבי, ושבטי ישראל התיישבו בנגב המזרחי. הראשון להתנחל באיזור באר-שבע היה שבט שמעון, אולם שבט זה נטמע והתערבב מאוחר יותר בשבט יהודה, והנגב נמנה על חבלֵי יהודה, כמו ההר והשְׁפֵלָה.
באר-שבע הייתה המרכז הדרומי והגבול הדרומי של ההתיישבות הישראלית, ומכאן הביטוי "מדן ועד באר-שבע". הנגב היה גם איזור הנדודים של שבטי העֲמָלֵקִים.
שיטת ההתיישבות של הנוודים ורועי הצאן בנגב הייתה ב"חֲצֵרִים" ארעיים: הם הקימו מַאֲהָלִים פתוחים, שאפשר היה לנדוד אתם בקלות. הרועים נדדו במרחבי השבט או המשפחה, ומכאן ריבוי השֵׁמות: נגב הַכְּרֵתִי, נגב הקֵינִי, נגב יהודה, נגב היְרַחְמאֵלִי, נגב כָּלֵב ועוד.
בתקופה הישראלית, בימי מלכי יהודה, משלֹמה ועד עוזיהו, חזקיהו ויאשיהו, התפתח מאד איזור הנגב: נסללו דרכים לאילת, הוקמו מצודות ומגדלים על הדרכים הראשיות, נבנו ערים, וגדל מספרם של היישובים החקלאיים.


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: נגב
שם  האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית