למושג זה שלוש משמעויות:
1. עמוד או אבן שמציבים לזכר אירוע או כסימן ועדוּת ( לברית או לקביעת גבול): "ויקח יעקב אבן, וירימה מצבה… עֵד הגל הזה ועֵדָה המצבה" (בראשית ל"א 45, 52).
2. המצבה שימשה כאבן זיכרון למת: "ויצב יעקב מצבה על קבורתה, היא מצבת קבורת רחל" (בראשית ל"ה 20).
3. אבן גבוהה ששימשה לפולחן - העלו עליה מנחה (נֶסֶך ושמן) לאלוֹהוּת: "ויקח את האבן… וישם אותה מצבה, ויצוק שמן על ראשה" (בראשית כ"ח 18).
הקמת מצבות הייתה נהוגה בעם ישראל במקביל להקמת מזבחות לאלוהים. במסגרת ריכוז הפולחן בתקופת המלך יאשיהו (במאה השביעית לפני הספירה), כחלק מביטול הפולחנים הזרים ואיסוּר הַסִינְקְרֶטִיזְם נאסרו גם המצבות והפולחן הקשור אליהן: "וניתצתם את מזבחותם, ושיברתם את מצבותם, ואשריהם תשרפון באש, ופסילי אלוהיהם תגדעון…" (דברים י"ב 3); "ולא תקים לך מצבה, אשר שנא ה' אלוהיך" (דברים ט"ז 22).
