עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > מים ונחלים עמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > מים ונחליםעמוד הבית > ישראל (חדש) > תשתיות > מים > מקורות מים טבעיים > נחלים ומעיינות
אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה


תקציר
סקירה גיאוגרפית ואקולוגית של נחל אלכסנדר (אחד מנחלי החוף של ישראל). המאמר סוקר את ערכי הטבע והנוף של הנחל את מקורות הזיהום הפוגעים בו ואת הפתרונות המתוכננים.



נחל אלכסנדר
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה


אורכו של נחל אלכסנדר כ- 44 ק"מ ושטח אגן ההיקוות שלו 565 קמ"ר. מוצאו של הנחל בהרי עיבל וגריזים והוא נשפך לים בקרבת מכמורת. לנחל מתנקזים שני יובלים ראשיים, נחל שכם ונחל תאנים ומספר יובלים משניים שהגדולים שבהם הם נחל אביחיל, נחל אמץ, נחל בחן ונחל אברך. הנחל מנקז את אזור שכם ומרכז השומרון וכן חלק משפלת החוף. יותר ממחצית שטחו נמצאת מעבר לקו הירוק.
עד ראשית ההתיישבות היהודית בעמק חפר בשנים 1930-1934 היה נחל אלכסנדר מקור הביצות בעמק כולו. אפיקו הצר ושפכו החסום בחוליות גרמו לכך שבימי החורף היו מימיו גואים לעתים קרובות ומציפים את השטחים הסמוכים בעמק חפר. בשנות ה- 30-40 יובשו רוב השטחים האלה. על מנת למנוע הצפה בעת שטפונות החורף, הורחב בשנות ה- 60 אפיק הנחל, סמוך לקיבוץ מעברות. האפיק המפותל יושר, שיפוע הנחל הוגדל על מנת למנוע סחף והנחל הוכשר לקלוט עד 120 מ"ק מים לשניה.
ניתן לחלק את הנחל ל- 4 קטעים:
1. מזרחית לקו הירוק – נחל אכזב והררי בעל שיפוע אורכי גדול. תחילתו בגובה של כ- 940 מ' (הר גריזים).
2. כוכב יאיר עד מאגר "אפיקי עמק חפר" – נחל אכזב ושטפוני. האפיק משנה את כיוונו ממזרח-מערב לדרום-צפון. הנחל עובר בשטחים חקלאיים, רובו הוסדר ובקטעים רבים הוא נראה כתעלת ניקוז.
3. ממאגר "אפיקי עמק חפר" עד כביש מס' 4 – נחל איתן בזרימת בסיס קבועה של מים שפירים שמקורם במעיינות קטנים לאורך הערוץ, מי תהום גבוהים ודליפות מבריכות דגים ומאגרים. האפיק משנה את כיוונו לצפון-מערב. האפיק עובר בשטחים חקלאיים ובסמוך לשטחים ביצתיים יפים.
4. כביש מס' 4 עד לים – סמוך לכביש מס' 4 מפל מלאכותי שרומו 2.1 מ' מעל פני הים. מתחתית המפל ועד לשפך קרקעית הנחל נמוכה מרום פני הים. מי הנחל הזורמים מהמעלה מתערבבים המי ים ובמי נביעות הקיימות באפיק הנחל. קטע זה הינו רחב יחסית, במורדו הגדות נשארו במצבן הטבעי. הנחל עובר בין שדות חקלאיים דרך גן לאומי ומוצאו בין דיונות חול לים.

 

מקורות מים


הנחל היה בעבר נחל אכזב בחלקו העליון ואיתן בחלקו התחתון. מקור המים היו נביעות רבות לאורך האפיק ומי תהום גבוהים שהיו בביצות סביבו. ניצול אינטנסיבי של מי התהום וניקוז שטחי הביצות הורידו את מפלסי מי התהום ורוב הנביעות שהזינו את הנחל יבשו. כיום, נובעים מים שפירים בעיינות חוגלה ובמספר רב של נביעות קטנות המפרנסות שטחים ביצתיים לחים באזור עיינות חוגלה, ביצות חורף והשפך לים. ממוצע המשקעים הרב שנתי הוא כ- 650 מ"מ בשנה.

 

איכות המים


עד לאמצע שנות ה- 50 שימש שפך הנחל מקום רחצה ושחייה ובקטעו האיתן ניתן היה לשוט בסירות. כיום, עקב הירידה בשפיעת הנביעות הטבעיות והזרמת שפכים עירוניים ותעשייתיים, הנחל הפך לתעלה המובילה שפכים. איכות המים טובה יחסית בחלקו המרכזי של הנחל, בקטע האיתן.

 

ערכי טבע ונוף


בחלקו המרכזי של הנחל, בקטע האיתן, זורמים מים שאיכותם טובה יחסית ומתקיים בו בית גידול המאוכלס בחברת חי וצומח עשירה. בקרבת הנחל מצויים עיינות חוגלה וסביבם בית גידול של אחו לח העשיר בצמחייה ובבעלי חיים.
במורד, קטע של 4 ק"מ בין כביש מס' 4 לשפך בים, המהווה גן לאומי. בקטע זה הנחל רחב ועובר תבניות נוף שונות אשר יוצרות עושר בתי גידול ומאפשרות קיום של מגוון רחב של בעלי חיים וצמחים. באזור זה, מצוי "גשר הצבים", בו מתקיימת האוכלוסייה הגדולה בישראל של הצב הרך שהוא ערך טבע מוגן.
תכניות שימור ופיתוח - תכנית האב לשיקום הנחל הוגשה בשנת 1996 וכללה גם תכנית לשיתוף הציבור. "קטע נחל לדוגמא" הוא קטע נחל בן 750 מ' ממערב לכביש הישן חיפה-תל אביב (כביש מס' 4), מצפון לקיבוץ מעברות, בו הודגם פוטנציאל השיקום בנחל. יש לציין כי מדובר בשיקום נופי בלבד ואיכות המים עדיין נמוכה.

 

בעיית הטיפול בשפכים


בנתניה, מתקן מכני המטפל בשפכי העיר נתניה ומספר ישובים בחלקו המערבי של עמק חפר (גוש חיה). קולחי המכון מוזרמים למאגר סמוך למתקן הטיהור ולמאגר הדרומי של עמק חפר.
יישובי החלק המזרחי, מזרימים את שפכיהם למאגר הצפוני של עמק חפר – מאגר גת (מרץ), שמטפל בשפכי אליכין וגבעת חיים (איחוד ומאוחד) ומייצר קולחין באיכות נמוכה.
מאגר תנובות מטפל בשפכי קלנסואה וצורן ומייצר קולחין באיכות טובה, המשמשים להשקיה.
מקורות זיהום עיקריים:
מתקן גת – מתקן לטיפול בשפכים בעלי עומס אורגני גבוה. השפכים נכנסים למתקן בעומס אורגני של 6,000-10,000 מג"ל ולאחר סינון, ניטרול וטיפול אנאירובי מביאים את השפכים לעומס של שפכים ביתיים (כ- 350 מג"ל). לאחר הטיפול מוזרמים הקולחין לטיפול משלים בבריכה מאווררת ואחריהן למאגר מרץ. המתקן מטפל בשפכים של מפעל המיצים פרי גת ומקבל גם שפכים ממקורות נוספים כגון יקבי בנימינה ומחלבות באזור. לפני מספר שבועות קרס המתקן, כנראה עקב הזרמה של רעלן (שמן אתרי) שהרס את אוכלוסיית החיידקים. לא מצליחים לשקם את המתקן והשפכים מגיעים דרך מאגר מרץ לנחל אלכסנדר.
למתקן אין רשיון עסק למרות שהוא מקבל לטיפול גם שפכים ממקומות אחרים. יש ויכוח בין גת לביוטן באשר לאחריות על המתקן.
בנוסף, תקלות תכופות בצינור הסניקה מהבריכה המאווררת למאגר מרץ גורמות להזרמת כמויות גדולות של שפכים לנחל.
אזור התעשייה עמק חפר - אזור התעשייה, כולל אתר הקרוונים חצרות עמק חפר, מזרימים קולחין לנחל דרך התעלה הצפונית. לחלק מהמפעלים בורות סופגים. כיום נבנית מערכת ביוב (תחנת שאיבה) שתוביל את השפכים למכון הטיהור של נתניה. בניית המערכת מתבצעת באיטיות ועל פי גורמים לא רשמיים מ.א. עמק חפר אחראית לעיכוב.

הקמת מערכת הביוב תפתור בעיות של מקורות זיהום נוספים:
אתר הקרוונים – לאתר מתקן טיהור הכולל חמצון וסינון מוצקים. הקולחין מוזרמים לנחל.
מפעל הוד לבן – מפעל לעיבוד בשר. כיום לאחר טיפול ראשוני של הפרדת שומנים, שיקוע ואוורור מזרים את השפכים לנחל.
הוד חפר - משחטה ומפעל לעיבוד בשר. מי התמלחת מופרדים מהשפכים הסניטריים ואמורים להיות מובלים לעתלית. אבל, במקרים רבים מפונים בחולות. הזרם התעשייתי מפוזר בהמטרת סרק על שטח מחלחל ודרך ניקוזים או נביעות מגיע לנחל. מאחר והזרם התעשייתי, לאחר הפרדת התמלחות, עדיין מכיל ריכוז גבוה של מלחים, מט"ש נתניה מסרב לקבל את המים להמשך טיפול. הוחלט שהמפעל יקים מתקן מקומי לטיפול בשפכיו כאשר הפתרון הסופי הוא הזרמה לנחל באיכויות שנקבעו בטיוטת תקנות של המשרד לאיכות הסביבה. החברה הכלכלית של מ.א. עמק חפר דרשה לבנות ולתפעל את המתקן עבור המפעל ולחייב אותו עבור הטיפול בשפכים. הביצוע מתעכב מאוד.
בריכות הדגים של הקיבוצים משמר השרון, מעברות והמעפיל. הקיבוצים שואבים מים מהנחל בחורף ומשחררים אותם בסוף הגידול, באיכות ירודה לנחל.
מאגר מרץ – המאגר, צפונית לנחל אמץ, מקבל קולחין סניטריים ותעשייתיים. עודפי הקולחין מוזרמים לנחל.
מרכז מזון לבהמות , כפר ויתקין המרכז מייצר תחמיץ לפרות. בעונת הגשמים האתר נשטף ומזרים לנחל תשטיפים חומציים.
מאגר תנובות - המאגר קולט את שפכי קלנסווה, צורן וחלק מיישובי לב השרון. מי הקולחין אמורים לשמש להשקיה אבל, בשל חיכוכים בנושא עלויות המים וכיוב' לא נעשה שימוש במים והקולחין זרמו לנחל אלכסנדר. כיום קיבוץ ניצני עוז עושה שימוש במים.

מתוכננת הקמת מרכזי טיהור שפכים באזור תנובות, אך לא ברור כרגע מה גורלו.
כפר יונה – קו מאסף העובר דרך בית יצחק למכון הטיהור של נתניה נמצא כיום בשלבי סיום. הקו יכלול גם את שפכי פרדסיה.
מושב בורגתה – חלק מהמושב מזרים ביוב גולמי לתעלה המתנקזת לנחל אלכסנדר. בוצה ושפכים מתנקזים לנחל בחורף. המושב מיועד להתחבר למאגר חדש שיבנה במקום מאגר מרץ.
מקורות זיהום מעבר לקו הירוק – ביוב שכם, ענבתה וטול כרם מגיעים דרך נחל שכם. חלק מביוב שכם מחלחל למי התהום לפני שמגיע לענבתה. לאורך ציר נחל שכם מפעלים רבים, בעיקר מפעלי אבן וכן מפעלי בורסקאות, מפעלי טחינה ומפעלים המייצרים דטרגנטים. הזיהום מגיע לנחל אלכסנדר רק בחורף, בקיץ המים נעצרים על ידי סכרוני עפר (ראה לעיל).

 

פתרונות מתוכננים


מעבר לקו הירוק: מכון טיהור טול כרם מתוכנן לקום סמוך לקו הירוק (מאגר יד חנה), בעזרת יועצים גרמנים ואמור להתחיל לפעול בשנת 2004. ביוב שכם אמור להיות מוזרם לאזור עקרבה.
פתרון זמני לביוב הבא עם נחל שכם: בניית סכר בקו הירוק שסכר את המים בקיץ יצרה אגם בחלק העליון, אשר טופל נקודתית. מאחר וכמויות המים גדלו מאוד, הסכר לא הספיק לעצור את המים. לכן, נבנו סכרים מחלחלים (שקי יוטה ממולאים בחצץ), שמטרתם לסנן את המים. על מנת למנוע את סתימת הסכרים על ידי המשקעים, מתוכננת בניית מאגר שיקוע לפני הסכרים.
בתחום הקו הירוק: במקום מאגר מרץ מתוכנן מתקן טיהור מכני (מט"ש מרץ), אשר יטפל בישובים המזרחיים והצפון מזרחיים של עמק חפר.
בחלק הדרומי, מדרום לכביש בית ליד טול כרם אין תכנית לפתרונות ביוב. בישוב טייבה בורות ספיגה הנמצאים כיום בשלבי מעבר למערכת איסוף מרכזית, אולם אין תכנית ברורה לטיפול בשפכים.
מאגר תנובות, המטפל כיום בשפכי קלנסואה וצורן, אמור לטפל גם בשפכי יישובי לב השרון המזרחיים. ישובים אלה גדלים במהירות ויש להבטיח הקמת תשתיות ביוב שיתאימו לגידול הצפוי באוכלוסייה.
פתרונות קצה למי הקולחין
מי הקולחין ממכון הטיהור של נתניה יוזרמו למאגר סמוך למתקן הטיהור ולמאגר הדרומי של עמק חפר. מכון מרץ יזרים את מי הקולחין למאגר חדש (4 מליון מ"ק) הנבנה בסמוך. מתוכנן קשר הידראולי בין שלושת המאגרים כך שמי הקולחין המיוצרים יוכלו לשמש את חקלאי האזור לפי הביקוש.
נחל אלכסנדר
נחל אלכסנדר, הוא אחד מהנחלים בעלי עדיפות גבוהה לטיפול ושיקום, על ידי המשרד לאיכות הסביבה. תכנית אב לשיקום הנחל הוכנה בשנת 1995 ונעשית בו עבודה רבה. בנחל אלכסנדר יש מספר קטעים בעלי פוטנציאל שיקום גבוה התלויים בהצלחת פתרון הבעיות.
אחת הבעיות המרכזיות היא הגעת כמות גדולה של שפכים שמקורם מעבר לקו הירוק. ראוי לציין כי, כמות הזיהום המגיעה מנחל שכם לנחל אלכסנדר היא הגדולה ביותר בנחלי החוף. הפתרונות לשפכים אלה, כרוכים בשיתוף פעולה בין ישראל והרשות הפלשתינאית. בשל הרגישות הפוליטית הגבוהה לא ברור אם ניתן יהיה להוציאם אל הפועל. חשוב להדגיש כי ללא פתרון בעיית הזיהום מהמעלה לא יוכל להתבצע שיקום מוצלח של הנחל.
בתחום הקו הירוק, קיימות תכניות טובות לטיפול במרבית מקורות הזיהום בשפכים העירוניים. יחד עם זאת, עדיין יש מקורות זיהום רבים לנחל כגון מתקן גת לטיפול בשפכים, בריכות הדגים של קיבוצי האזור ונדרשת בחינה מדוקדקת של הטיפול בהם. כמו כן, הקמת מתקן טיהור מכני במקום מאגר מרץ חשובה לפתרון חלק ניכר ממקורות הזיהום. למרבה הצער תכנית זו אינה מתבצעת בקצב הראוי.
יש לציין שהמערכת המתוכננת לניצול מי הקולחין במערכת קולחי נתניה-עמק חפר הינה מודל מוצלח לפתרון ביוב באגני נחלים.





ביבליוגרפיה:
כותר: נחל אלכסנדר
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
שם  הפרוספקט: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה - נייר עמדה
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
הוצאה לאור: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
הערות לפריט זה: נייר עמדה לציבור
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית