הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > פסיכולוגיהעמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאותעמוד הבית > אחר > עישון, סמים ואלכוהול
הרשות הלאומית למלחמה בסמים


תקציר
אסיד (L.S.D ) הוא אחד מהסמים ההזייתיים (פסיכודיליים) בעלי העוצמה הרבה ביותר. המאמר סוקר את מגמות השמוש בסם וההשפעות על המשתמש.



LSD (אסיד) : סם הזייתי בעל עוצמה ומסוכן
מחברת: יפה צוברי


LSD הוא אחד מהסמים ההזייתיים (פסיכודיליים) בעלי העוצמה הרבה ביותר אשר עשוי להשפיע על ההתנהגות כבר לאחר נטילת כמות מיזערית ביותר (20 מיקרוגרם = 0.020 מיליגרם). הסם אינו מצוי בטבע ומופק באופן סינטטי, אינו חוקי ונמצא ברשימת החומרים האסורים בשימוש, אחזקה וסחר לפי פקודת הסמים המסוכנים כולל הסנקציות הענישתיות הנלוות. הסם נמכר ברחוב במנות הנעות בין 10 עד 300 מיקרוגרם כשהוא ספוג בפיסות נייר סופג (עקב עוצמתו הגדולה). נלקח דרך הפה.

הספיגה של הסם ע"י מערכת העיכול וקרומים ריריים אחרים מתרחשת 15 עד 60 דקות לאחר הבליעה והוא עובר את מחסום דם – מוח בקלות רבה. שיא ההשפעה נמשך 2-4 שעות עם ניקוי הדרגתי של הגוף מהסם המתרחש במשך 6-12 שעות.

מגמות שימוש

מחקרים אפידמיולוגיים מארצות הברית דווחו על מגמת עלייה בשימוש במספר סמים, כולל שימוש ב- LSD, בקרב מתבגרים, מ- 1992 עד 1996, (Monitoring the Future). לאחר מכן נרשמה מגמת ירידה בשימוש כאשר בין 1999 ל- 2000 הצמצום בשימוש נאמד בין 8.1% ל- 6.6.% (שימוש בשנה האחרונה ע"י תלמידים בכיתות י"ב).

באירופה הסם עדיין נפוץ ביותר במדינות בריטניה ובאירלנד: 5% שימוש אי פעם בקרב תלמידי תיכון (סקר SPAD '99 ) למרות שחלה ירידה בשימוש יחסית ל- 1995. בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש בחומר בצ'כיה (5%), ברוסיה ובפולין (4%), בלטביה, בסלובקיה ובהונגריה (3%).

בישראל נמצאה מגמה של יציבות יחסית בשימוש בסם בין 1989 לבין 1992 (סקרים ע"י מכון פור"י). עם מגמת ירידה בקרב תלמידים (גילאי 12-18): 1.1% ב- 1989 ו- 0.7% ב- 1992 , ומגמת עלייה בקרב מבוגרים (גילאי 18-40)  0.2% ב- 1989 ו- 0.5% ב- 1992 (בעוד שבסמים אחרים כמעט ולא היה שינוי). בסקר שנערך עבור הרשות ב- 1995 נמצא כי 3.4% מהתלמידים השתמשו בל.ס.ד ו- 0.8% מהמבוגרים. בסקר מ- 1998 נמצאה ירידה קלה בשימוש בחומר: 3% בקרב תלמידים ו- 0.6% בקרב מבוגרים.

השפעות על המשתמש

ההשפעות על המשתמש אינן מוגדרות מראש והן תלויות במידה מכרעת גם במצב הפסיכולוגי שלפני נטילת הסם ובנסיבות של נטילת הסם. יש לציין כי קיימת שונות בתגובה בין אנשים שונים (למבנה האישיות יש השפעה חשובה) ואצל אותו משתמש עשויות להתרחש תגובות שונות בהזדמנויות שונות של שימוש. ניתן לחלק את ההשפעות לשלושה סוגים:

גופניות- סחרחורות, תחושות מדומות, חולשה ורעד. נגרמים שינויים בפעולות שרירים לא רצוניים כגון: התרחבות האישונים, תגובות יתר של הרפלקסים, עלייה בלחץ הדם, "עור ברווז" ושערות סומרות, דופק מהיר, עלייה בחום הגוף, בחילה והזעה. חלק מסימנים אלה שהם גלויים עשויים לגרום לחרדה אצל המשתמש.

תפיסתיות- שינויים בחוש הראייה ובחוש השמיעה (רואים מראות דמיוניים ושומעים קולות דמיוניים, "רואים" ריחות וקולות ו"שומעים" מראות וצבעים). דווחו מראות ותחושות כגון: יציאת לבנים מהקיר והתמוטטות והמסת קירות, ראיית צורות גיאומטריות כגון כוורות בתוכן פרצופים שונים כולל מן העבר. הרגשת המגע מוגברת ותחושת הזמן מתעוותת. מתקשים להפריד בין אובייקט אחד לשני ובין האדם המסומם לסביבה. דווחו מקרים של הכנסת ידיים לאש בלי להרגיש כלום כאשר רק אחרי שחלפה השפעת הסם הורגשה הכוויה. עשויים להיות מורגשים מספר רגשות שונים בבת אחת.

נפשיות- שינויים במצבי הרוח, הרגשה של הימצאות בחלום, שינוי בתחושת הזמן, דה-פרסונליזציה, דהיינו, הפרט עשוי להרגיש שתחושות אינן נובעות מגופו או שאין לו בכלל גוף. תחושה זו עשויה להתחבר לאיבוד המודעות העצמית ואיבוד הפיקוח על התנהגות.
קיימים כאן שני סוגי תגובות אופייניות: "מתפשטת" ו"מתכווצת". המאפיין את סוג התגובה הראשון הוא שהמשתמש מרגיש שותף בסודות היקום והוא נעשה מרוגש וגרנדיוזי. בקיצוניות השניה נמצאת התגובה המתכווצת שבה המשתמש כמעט לא נע ולעיתים קרובות נעשה פראנואידי עם תחושות של רדיפה ופחד שעומדים לפגוע בו. תחושות אלה מלוות את משך כל השפעת הסם. תופעות לוואי חריפות שעשויות לקרות הן תגובה של פאניקה חריפה המתבטאת בהתקף חרדה קיצונית שעשויה להמשך גם לאחר שעות רבות לאחר היתנקות הגוף מהסם ולהימשך עד יומיים שלושה. תגובה חריפה עוד יותר עשויה להופיע בצורה של היווצרות מצב פסיכוטי הדורש אשפוז פסיכיאטרי (ראה פירוט בהמשך).

תוצאות של שימוש כרוני

שימוש חוזר ב- LSD גורם להיווצרות סבילות (מצב של התרגלות הגוף לסם ודרישה לכמויות גדלות והולכות כדי להגיע לאותה השפעה כמו בהתחלה) אשר מתפתחת במהירות גדולה מאד (אחרי מספר פעמים של שימוש יומי). קיימת סבילות הדדית עם סמים הזייתיים אחרים כגון: פסילוסיבין (פטריות הזייה) ומסקלין (קקטוסים). גם הפסקת הסבילות לחומר היא מהירה ומתרחשת לאחר ימים מעטים של הפסקת השימוש. למרות שהשימוש ב- LSD וסמים הזייתיים אחרים, אינו גורם להתפתחות תלות גופנית, עשויה להיגרם תלות נפשית חזקה בסם ובחוויה הבאה בעקבותיו.

יש להבחין בין ההשפעות הנ"ל שנובעות משימוש ממושך ב-LSD לבין תוצאות של הפרעות אישיות הנגרמות משימוש בחומר, במיוחד בקרב המשתמשים במספר סוגים של סמים (polydrug use). שינויים והפרעות קשות באישיות עשויים להתרחש כבר לאחר שימוש חד פעמי ב- LSD שלא כמו בסוגים אחרים של סמים. גם אצל אנשים בעלי אישיות יציבה, ללא היסטוריה פסיכיאטרית, נגרמו שינויים ממושכים באישיות, כתוצאה משימוש חוזר בחומר.

הרעלה חריפה כתוצאה משימוש ב- LSD

גם במינונים נמוכים ביותר רמת הרעילות של הסם היא גבוהה ביותר. פיל מת ממתן מינון למטרות ניסוי בכמות קטנה יחסית למשקל המוח (0.1 מ"ג לק"ג וסה"כ 300 מ"ג). המנה הממיתה אצל בני אדם עדיין לא הוגדרה ומקרי המוות שקרו כתוצאה משימוש בסם נגרמו בעיקר באופן משני כתוצאה מעיוותי תפיסה ("התעופפות" מעל גג או מרפסת, "התמזגות" עם מכוניות בכביש וכד'). היו דיווחים על שיתוק בחצי גוף לאחר לקיחת LSD.

אפקט הרעילות בשימוש ב- LSD תלוי גם במצב האישי והחברתי של המשתמש בחומר וגם אצל אותו משתמש עשויות להיות השפעות שונות בהזדמנויות שונות. לא ניתן על כן לנבא למי ומתי יהיו תופעות לוואי קשות. אירועים חיצוניים מלחיצים וטראומתיים עשויים לתרום לתגובה קשה (למשל: היאסרות והקראת זכויות העצור באמצע מצב נעים לאחר שימוש בסם עשויים להיהפך לתגובה של חרדה). הרעלת LSD חריפה מוצגת בחדרי מיון כ-"מסע רע" ("BAD TRIP ").

אם כי עוצמת תופעת הלוואי אינה תמיד פונקציה של כמות הסם ותלויה, כאמור, באישיות ובהשפעות חיצוניות, באופן כללי מידת ההשפעה של סמים הזייתיים נמצאת ביחס ישר לרמת המינון. הרעלות חריפות עשויות לקרות גם כתוצאה מרעלים ומסמים אחרים שעשויים להיות מעורבים בתוך ה- LSD כגון: סטריכינין, פנציקלידין, (PCP ראה להלן) ואמפטמינים.

תגובות לוואי ארוכות טווח

אלו כוללות פסיכוזות, תגובות דיכאוניות, מצבים פארנואידיים (פחד רדיפה) ופלשבק (מסע חוזר).

פלשבק – מצב של חזרה על החוויה של השימוש בסם כולל עיוות הזמן והמציאות. גם מצב ראשוני של חוויה נעימה עשוי להיות מלווה במצב של חרדה בזמן הפלשבק כאשר האדם מרגיש שאין לו פיקוח על הישנות החוויה. משך ותכיפות הפלשבק משתנים ואינם ניתנים לניבוי ומצב זה קורה בד"כ בשעות הערב המאוחרות, לפני השינה, בזמן הנהיגה ובמצב של לחץ פסיכולוגי. פלשבק עשוי לקרות באופן ספונטני מספר שבועות או חודשים לאחר השימוש בסם והוא מזורז ע"י שימוש חוזר ב- LSD או בסם הזייתי אחר (כולל מריחואנה וחשיש). במשך הזמן (לאחר הפסקת השימוש בסם), הפלשבקים נחלשים בעוצמתם, תכיפותם ועוצמתם עם טיפול בתרופות הרגעה (בפיקוח רפואי) או ע"י טיפול בפסיכותרפיה.

מכיוון שה- LSD דומה במבנהו לסרוטונין שהוא חומר המעביר מסרים בין תאי המוח באזורים האחראים על ויסות שינה, מצבי רוח משתנים והתנהגויות אחרות, הועלתה השערה במספר מחקרים, כי יתכן שהפלשבקים הם תוצאה של פגיעה כרונית בסרוטונין.

שינויים כרוניים באישיות

שינוי קיצוני בתגובות, מצב דמוי סכיזופרני ועדות לחשיבה מאגית עשויים גם כן לקרות לאחר שימוש בחומרים הזייתיים כאשר לא ברור אם הסמים גרמו למצבים אלה או רק גרמו להסרת המסכה מנטייה מוקדמת (פרדיספוזיציה) קיימת באישיות. קיימת תמיד סכנה להתנהגות נלווית של הרס עצמי (כולל התאבדות). סמים הזייתיים פועלים במגוון של אופנים לא ספציפיים על האישיות אשר עשויים לגרום לאי תקינות בעיקר בהתפתחות האישיות של בני נוער וצעירים. קיימת נטייה בקרב משתמשים כרוניים ב- LSD לעבור בהמשך לשימוש מרובה סמים (POLYDRUG USE), בעיקר לחומרים מדכאים-היפנוטיים ומעוררים.

מחלות נפש וחומרים הזייתיים

נמצא ממחקרים כי לחומרים הזייתיים ובעיקר לבעלי העוצמה שביניהם כגון: LSD ו- PCP (סם סינטטי מסוכן, נקרא גם "אבק מלאכים") יש מספר השפעות בתחום בריאות הנפש, בעיקר על בעלי אישיות שהיא באופן תורשתי בסיכון גבוה (פרדיספוזיציה) לסכיזופרניה:

א. הסם עשוי לגרום להתפרצות מחלת הנפש בגיל מוקדם יותר.
ב. הסם עשוי לגרום להתפרצות מחלת הנפש שעשויה הייתה להישאר רדומה אילמלא היה שימוש בחומר.
ג. עשויה להיגרם מעידה והתפרצות מחודשת של מחלת נפש אצל אדם שסבל בעבר ממחלה נפשית ונרפא.

מתוך מחקרים ורישומים רפואיים בבתי חולים בארה"ב התברר כי שיעורי הפסיכוזות הממושכות בעקבות שימוש ב- LSD נעו בין 4.6% ל- 0.08% (שיעור אמצעי של 2.7%), כאשר שני הערכים הנמוכים ביותר נרשמו עבור משתתפים בניסוי ושאר הערכים נרשמו בקרב אוכלוסיות קליניות (מטופלים בחומר אשר בשנות ה- 70 נעשו בו גם מספר נסיונות של טיפולים פסיכותרפיים). לעומת זאת, באוכלוסיות של חולי נפש התבררו שיעורים גבוהים הרבה יותר של שימוש ב- LSD (19%) כאשר אצל 30-50% מהמקרים ארע המצב הפסיכוטי לאחר שימוש יחיד – תתכן פגיעות מיוחדת לחומר זה אצל אנשים מסוימים.

כמו כן התברר ממחקרים כי שימוש בחומרים הזייתיים ו- LSD בעיקר, זרז את הופעת התופעות הפסיכיאטריות אצל חולים סכיזופרניים ב- 4 שנים לעומת כאלה שלא השתמשו בסם. מאפיין נוסף של חולי נפש שהשתמשו בסם הוא אחוז גבוה של חולי סכיזופרניה ואשפוזים חוזרים.


מקורות:

1 טייכמן, מאיר. לחיות בעולם אחר: אלכוהול, סמים והתנהגות אנושית. הוצאת רמות , אונ' תל אביב, 1989.
2 פקודת הסמים המסוכנים.
3 רהב, ג. וטייכמן, מ., בר-המבורגר, ר. השימוש בסמים ואלכוהול בקרב תושבי מדינת ישראל 1992: מחקר אפידמיולוגי II הרשות למלחמה בסמים, 1993.
4 רהב, ג. טייכמן, מ. בר-המבורגר, ר. השימוש בסמים ובאלכוהול בקרב תושבי מדינת ישראל 1995: מחקר אפידמיולוגי III . הרשות למלחמה בסמים, 1995.
5 רהב, ג. וטייכמן, מ, בר-המבורגר, ר. השימוש בסמים ובאלכוהול בקרב תושבי מדינת ישראל 1998: מחקר אפידמיולוגי IV . הרשות למלחמה בסמים, 1998.

1. Abraham, H.D. & Aldridge, A.M. (1993) Adverse Consequences of Lysergic Acid Diethylamide (LSD). Addiction, vol. 88, p. 1327-1334.
2. The 1995 and 1999 ESPAD Reporets; The European School Suevey Project on Alcohol and Other Drugs. CAN, Sweden.
3. Inaba, D.S. and Cohen, W.E. Uppers, Downers, All Arounders. Haight-Ashbury Detox Clinic, San Francisco, 1989.
4. Lowison, J.H., Ruiz, P. and Millman, R.B. Substance Abuse: a Comprehensive Textbook. William & Wilkins, Baltimore, 1992.
5. Monitoring the Future; National Results on Adolescent Drug Use. Overview of Key Findings, 2000. NIDA, USA.
6. Oakley, R. and Ksir, C. Drugs, Society and Human Behabior. Times Mirror/Kosby, St. Louis, 1990.

ביבליוגרפיה:
כותר: LSD (אסיד) : סם הזייתי בעל עוצמה ומסוכן
מחברת: צוברי, יפה
שם  האתר: הרשות הלאומית למלחמה בסמים
בעלי זכויות : הרשות הלאומית למלחמה בסמים
הוצאה לאור: הרשות הלאומית למלחמה בסמים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית