עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים > בעלי חוליות > יונקיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע > בעלי חיים > בעלי חוליות > יונקים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית



תקציר
מידע כללי על הביולוגיה והאקולוגיה של הצבי הארץ-ישראלי.



צבי ארץ ישראלי
מחבר: ד"ר נח רוטרי


הצבי הוא יונק השייך למשפחת הפריים שבסדרת מכפילי הפרסה. הוא נפוץ במערב אסיה ובארץ. ניתן למצאו בשטחים פתוחים, בחולות ובמדבר. הצבי אצילי במראהו והוא נזכר פעמים רבות במקרא.
ריצתו מהירה, ויכולה להגיע עד ל 80 קמ"ש.
הצבאים צמחונים מובהקים ופעילים בשעות הקרירות של היום ובלילות ירח, כאשר יש מספיק אור המאפשר את פעילותם.
הצבאים נפוצים כמעט בכל חלקי הארץ: במרכז ובצפון - הצבי הארצישראלי, בנגב - צבי המדבר.
חוש הריח של הצבאים מפותח ביותר והם גם מבחינים בתנועה ממרחק של קילומטר ויותר.
הם בעלי חיים חברותיים. הם חיים בעדרים - של זכרים צעירים ובעדרים של נקבות עם עופרים צעירים עד גיל חצי שנה.

הזכרים החזקים ,בעלי הנחלה (טרטוריה), חיים לבד ושומרים על נחלתם ומאפשרים רק לעדרי הנקבות והעופרים לרעות בנחלתם. במשך תקופת הייחום של הנקבה, הנמשכת כיממה אחת, היא מזדווגת פעמים אחדות בעיקר עם הצבאים השולטים בטרטוריות בהם היא חולפת. הנקבה יולדת ולד אחד, הנולד אחרי שישה חודשי הריון.
העופר הנולד מסוגל לעמוד על רגליו זמן קצר לאחר היוולדו. הוא מחפש לעצמו מקום מסתור ושוכב שם עד שתבוא האם להיניקו.
בגיל שלושה עד שישה שבועות, מצטרף העופר לאמו ורועה אתה. בהיותו בן חודשיים-שלושה, מצטרפים השניים לעדר של נקבות וצעירים.
בתנאי שבי מגיעות הנקבות לבגרות מינית כשהן בנות 18 חודשים. אצל הזכרים הדבר קורה כשהם מגיעים לגיל 15-20 חודשים. תוחלת החיים של הצבאים בשבי מגיעה עד 13 שנה. בטבע נדיר למצוא פרטים שמגיעים לגיל שמונה שנים.
במרבית אזורי תפוצתם ניצודים הצבאים ללא רחמים והם עומדים בסכנת הכחדה מתמדת.
בארץ הם מזיקים לחקלאות ולכן הם ניצודים ואוכלוסיותיהם מדוללות באופן מבוקר.

ביבליוגרפיה:
כותר: צבי ארץ ישראלי
שם  התקליטור: האנציקלופדיה של עולם החי
מחבר: רוטרי, נח (ד"ר)
תאריך: 2000
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית