עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > גיאוגרפיה היסטוריתעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מהפכות תרבותיות, פוליטיות וכלכליות > מסעות ותגליות
אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי



תקציר
הדרך החדשה שגילה קולומבוס ב-1492, הביאה בעקבותיה התפתחויות חשובות. תגליות גיאוגרפיות נוספות, כיבוש יבשת אמריקה, ומפגש בין תרבויות שונות.



לאחר הגילוי
מחברת: צביה לוטן


מבוא

הדרך החדשה שגילה קולומבוס, זו שהאמין כי היא מובילה להודו, הביאה בעקבותיה התפתחויות חשובות. התפתחויות אלה היו משמעותיות כל-כך, שהיום נוהגים היסטוריונים לראות בשנת 1492 את תחילתה של תקופה חדשה.

המשך התגליות הגיאוגרפיות

עד סוף המאה ה-15 גילו הפורטוגלים את הדרך להודו. הם הוכיחו כי אפשר להקיף את יבשת אפריקה מדרומה (וסקו דה-גמה, 1498) ופתחו את הנתיב הימי להודו. הספרדים, לעומתם, המשיכו להפליג מערבה, וניסו לעבור את "המכשול" שגילה קולומבוס בדרך להודו.

אמריגו (Amerigo) וספוצ'י, איטלקי בשירות הספרדים, הפליג לאורך החופים המזרחיים של אמריקה הדרומית (1494, 1501).


מפת נתיבי קולומבוס ואמריגו וספוצ'י

הוא הגיע למסקנה כי קולומבוס גילה יבשת חדשה, ולא את קצה אסיה או איים חדשים באוקיינוס. בזכות מסקנתו זו בחרו הגיאוגרפים לקרוא ליבשת על שמו.

עברו לאתר ובו פרט מתוך מפת מרטין ואלדסימולר (1507) - מפה משוערת של אמריקה, שתוכננה כמפה של גלובוס.
כאן מופיע השם "אמריקה" בפעם הראשונה, והוא מיוחס לאמריקה הדרומית.

מגלים אחרים ניסו לחצות ברגל את היבשת. לשם כך הפליגו מערבה, בנהרות הגדולים שנשפכו לאוקיינוס. בלבואה ואנשיו, בחיפושיהם אחרי זהב (1513), חצו את היבשת (כיום - אזור פנמה), והיו האירופאים הראשונים שהביטו באוקיינוס השקט ממזרח למערב.

פרננדו מגלאן, פורטוגלי בשירות הספרדים, היה הראשון שהצליח להקיף את היבשת מדרום (1519). משלחתו הייתה הראשונה שהקיפה את כדור הארץ כולו, וחזרה לספרד עמוסה בתבלינים מהמזרח הרחוק (1522).

עברו לאתר ובו עותק של גלובוס שתוכנן בשנים 1533-1525. בגלובוס מסומן נתיבו של מגלאן.

באמצע המאה ה-16 נכשלו האנגלים בניסיונם להקיף את יבשת אירופה מצפון, אך הם יצרו במסעם קשר עם הצאר הרוסי.
גם הניסיונות להקיף את יבשת אמריקה מצפון נכשלו.
רק בראשית המאה העשרים הצליח בכך החוקר הנורווגי, רואלד אמונדסן, לאחר שצייד את אונייתו ל-5 שנות הפלגה ולמד את אורח החיים של האסקימוסים.

הגילויים הגיאוגרפיים נקלטו באירופה במהירות. המפות עודכנו כמעט עם חזרתן של הספינות. שלושים שנה לאחר מסעו הראשון של קולומבוס, כללה מפת העולם של האירופאים את היקף היבשות והאוקיינוסים בעולם כולו - למעט אוסטרליה וניו-זילנד.

אתר ובו מפת העולם של Juan Vespucci משנת 1526.
אתר ובו מפת העולם של Benedetto Bordon משנת 1528.

כיבוש יבשת אמריקה

לאחר הגילוי החל עידן הקולוניאליזם - שלטון האירופאים על שטחים רחבים ועל תושביהם באמריקה, באפריקה ובאסיה.
למעשה, באסיה ובאפריקה הקימו הפורטוגלים במאה ה-16 מאחזים מסחריים בלבד. כניסתם לעומק היבשת נכשלה בשל התנגדות השליטים באסיה ובגלל תנאי האקלים והמחלות באפריקה, והתבצעה רק במאה ה-19.

לעומת זאת, יבשת אמריקה נכבשה במהלך המאות ה-16 וה-17 ויושבה במהירות בידי אירופאים.

אתר ובו מפת ברזיל (1558) ששירטט Diogo Homen. המפה מראה את התפשטות הלבנים בברזיל.

אתר ובו פרט מתוך מפת ברזיל (1558) ששירטט Diogo Homen. הפרט מראה את האינדיאנים בברזיל.

מטרתם העיקרית של האירופאים היתה ניצול התושבים וניצורם, והשתלטות על אוצרות היבשת. לשם כך הם חדרו ליערות האמזונס, להרי האנדים ולמדבריות אמריקה. קומץ קטן של חיילים והרפתקנים השתלט על אוכלוסיות גדולות ועל תרבויות שלמות.
הכיבוש הביא עמו מוות והרס רב ליבשת.
במהלך ששים שנות הכיבוש הראשונות הצטמצמה אוכלוסיית האינדיאנים, על פי אומדנים שונים, בשיעור שהשתנה מאזור לאזור ונע בין 20% ועד 90%!

נתוני מחקר על מספר האינדיאנים, שחיו ברמת מקסיקו:
1529 - 25.0 מיליון
1532 - 16.8 מיליון
1548 - 6.3 מיליון
1568 - 2.65 מיליון
1580 - 1.9 מיליון

נתוני מחקר על מספר האינדיאנים, שחיו בצפון האנדים (בחוף הים או בעמקים החמים):
1530 - 10 מיליון
1560 - 2.5 מיליון
1590 - 1.5 מיליון

נתוני מחקר על מספר האינדיאנים, שחיו באזורים הגבוהים והקרים של הרי האנדים: האוכלוסייה פחתה ב-30%-20%.

מלחמות הכיבוש והשלטון שבא בעקבותיהן היו אכזריים ועלו בקורבנות רבים; אולם גורם המוות הראשי היו המחלות שהביאו אתם האירופאים מהעולם הישן. מגפות האבעבועות, הדבר והשפעת, שהיו מוכרות באירופה ובאסיה במשך מאות שנים, פגעו כמעט בבת-אחת באוכלוסייה האינדיאנית והרגו בה מיליונים. שבירת המבנה החברתי באמריקה, העבודה הקשה והשינויים באורח החיים רק הגבירו את מספר המתים ממחלות. אוכלוסיית היבשת הוסיפה להשתנות עם הבאתם של עבדים מאפריקה המערבית ועם הגעתם של מהגרים מאירופה.

הכיבוש היה אסון לנכבשים. המבנים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים של התושבים המקומיים נהרסו כליל; הם נרצחו, הוכרחו להמיר את דתם (לנצרות), חלו ושועבדו. התרבויות המפותחות של האצטקים (באמריקה המרכזית) ושל האינקה (באמריקה הדרומית) - נהרסו ולא שוקמו עוד.

ההחלפה הגדולה

הנתיב הימי שגילה קולומבוס חיבר בין תושבי יבשת אמריקה, שהיו מנותקים משאר העולם ופיתחו היסטוריה ותרבות משלהם במשך אלפי שנים, לבין תושבי אירופה.

המפגש בין התרבויות השונות עורר תדהמה בקרב שני הצדדים. כל צד גילה גזע אדם חדש, שקיומו לא עלה כלל על דעתו.
האירופאים לא ידעו כיצד להתייחס לעמים החדשים: האם הם בני אדם וחווה, צאצאי נוח? ואם לא, כיצד עברו את המבול?
האינדיאנים התקשו גם הם להבין מי הם היצורים הלבנים והמזוקנים, המכסים את גופם כולו במלבושים ויושבים על חיות מוזרות ומפחידות שכמוהם לא ראו מעולם קודם לכן (סוסים).
בתחילה סברו כי אלו אינם בני אדם אלא אלים.

השפעה של גילוי התרבויות החדשות על המחשבה המערבית הייתה איטית יותר. עצם קיומן של תרבויות שונות ומגוונות כל כך על פני כדור הארץ, הציב בפני משכילים באירופה שאלות על תרבותם שלהם, וגרם להם להסתכל באופן חדש על עצמם ועל עברם.

התרבות המערבית השתלטה על אזורים נרחבים באמריקה; אך גם אימצה לתוכה מרכיבים רבים מתוך התרבויות שסביבה כל צד קלט במהירות ובהצלחה בעלי-חיים וגידולים חדשים, בלתי מוכרים, שאליהם נחשף בעקבות החיבור.

עברו לאתר ובו תמונת ערסל אינדיאני. אנשי קולומבוס ראו את הערסל במסע הראשון ויורדי הים אימצו אותו מיד כתחליף למיטה בספינה. (התמונה היא הגדלה.)

לקריאה נוספת:

על ושקו דה גמה אנציקלופדיה ynet

ביבליוגרפיה:
כותר: לאחר הגילוי
שם  האתר: האופק מתרחב
מחברת: לוטן, צביה
בעלי זכויות : אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הוצאה לאור: אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות: 1. תחקיר: שאול קציר.
2. עיצוב גרפי: סשה פיסרבסקי, רם עפרון.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית