הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > פסיכולוגיה
עופרים


תקציר
על זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, הנחשב לאחד החוקרים החשובים ביותר בתחום רפואת הנפש.



זיגמונד פרויד : 1856-1939
מחבר: ביל יאנה


חלוץ הפסיכואנליזה והראשון שהשלים מחקר מקיף על תת הכרה של האדם, הוא המלומד האוסטרי יהודי זיגמונד פרויד יליד פרייבורג, מוראביה, שמרבית חייו עברו עליו בווינה שבאוסטריה. את חינוכו קיבל פרויד באוניברסיטה של ווינה ואת תוארו כרופא, קיבל בשנת 1881. הוא סייע בגילוי סגולות ההרדמה של הקוקאין ובשנת 1886, למד תקופה קצרה בהדרכתו של רופא העצבים הצרפתי ג'ין מרטין שרקו (1825-1893). בשנת 1886, הקים מרפאה בווינה, שהתמחתה בטיפול במחלות עצבים. עבודתו הראשונה זכתה לפרסום רב (1891) והתמקדה במחקר של הפרעות ניאורולוגיות.

פרויד החל לגלות התעניינות בתת ההכרה ובשיתוף עם הפסיכולוג האוסטרי ג'וזף ברוייר, כתב סדרת מאמרים בתחום ההיסטריה, שהתפרסמו ב-1895. באותה עת פיתח פרויד את התיאוריה, לפיה שורשיהן של מחלות נפש והפרעות באישיות, הן תולדה של חוויה מינית בלתי נעימה שארעה למטופל בתקופת ילדותו. התיאוריה שהוא ניסח קבעה, כי התודעה מתפקדת בשלושה מישורים : ההכרה, תת ההכרה וסף ההכרה. הוא אף סבר כי אנשים מדחיקים רגשות וזכרונות מסף ההכרה, או ההכרה, אל תת ההכרה וכי שיחות ממושכות עם פסיכותרפיסט, הידועות כפסיכותרפיה, עשויות לסייע בחשיפת הכאב והקלה ברגשות ובזכרונות המודחקים.

ב-1900, פרסם פרויד את ספרו "פשר החלומות", שבו הוא ביקש לכמת ולקטלג את הפעילויות המורכבות של תת ההכרה. ב-1906, הקים את "החברה הפסיכואנליטית הבין לאומית" בשיתוף עם עמיתיו בתחום, ביניהם אלפרד אדלר (1870-1937) וקארל גוסטב יונג (1875-1961).

האובססיה שאחזה בפרויד בכל הקשור למין כמוטיב העיקרי והמכריע אצל האדם, גרמה לכך שבסופו של דבר נפרדו דרכיהם של אדלר ויונג מדרכו של פרויד.

אדלר התמקד בעבודתו בפסיכולוגיה של היחיד וגיבש תיאוריה לפיה יש מספר לא מבוטל של גורמים, ולא רק מין, שמעצבים את הכרתו של האדם ואת תת ההכרה שלו וכי גורמים אלה שונים מאדם לאדם.

יונג חקר את חשיבות הסימבוליזם התרבותי והיצירתיות האינדיווידואלית והאופן בו משפיעים גורמים אלה בעיצוב אישיותו של האדם. בין עבודותיו החשובות של יונג אנו מוצאים את "האינטגרציה של האישיות" (1939).

ב-1938 כאשר סיפח היטלר את אוסטריה לגרמניה, עקר זיגמונד פרויד ללונדון, שם נפטר ממחלת הסרטן שנה אחר כך. אחרי מותו המשיכה הפופולריות של הפסיכואנליזה הרפואית שהוא יסד, לצמוח. היא גדלה מאד במשך שני העשורים שאחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר בארצות הברית. כיום מוסיפות גישות טיפוליות שהוא היה החלוץ שלהן, להיות בשימוש בצורות שונות על ידי פסיכיאטרים רבים, המטפלים בהפרעות נפשיות, ביניהן פסיכוזה ונוירוזה.

ביבליוגרפיה:
כותר: זיגמונד פרויד : 1856-1939
שם  הספר: 100 אנשים ששינו את העולם : אנציקלופדיה
מחבר: יאנה, ביל
עורכת הספר: אופק, בינה
תאריך: [תש"ס]
הוצאה לאור: עופרים
הערות: 1. עברית: שרונה גורי.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית