עמוד הבית > מדעי הרוח > דתות > נצרותעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > דתות והגות דתית > נצרות > כיתות וזרמים בנצרות
עופרים


תקציר
על מרטין לותר, כומר ומרצה לתאולוגיה, שפרש עם תלמידיו מהכנסיה הקתולית ויסד את הכנסיה הפרוטסטנטית.



מרטין לותר : 1483-1546
מחבר: ביל יאנה


מרטין לותר חנך את זרם הרפורמציה הפרוטסטנטית, תנועה ששמה לה למטרה לערוך שינויים מהותיים בכנסיה הקתולית רומית. היה בנו של כורה פחם ממשפחה אדוקה בסקסוניה, מזרח גרמניה. אחרי שלמד פילוסופיה וספרות קלאסית באוניברסיטה של אפורט, הצטרף מרטין לותר למסדר הנזירים האוגוסטיניים. בשנת 1507 קיבל את הסמכתו ככומר ונעשה פרופסור לפילוסופיה ותיאולוגיה בוויטנברג.

בתקופתו של לותר, צברה הכנסייה הרומית כוח רב כגורם פוליטי, נוסף להיותה כוח רוחני, כשהיא ממלאה את החלל שנוצר, עם קריסת האימפריה הרומית המערבית. כוח פוליטי יכול לשמש לעתים קרובות חממה לשחיתות וכך קרה גם בכנסייה הקתולית. למרות נוכחותם של אנשי כנסיה רבים בתוכה, אדוקים בדתם ואינטלקטואלים, היו בה מעשי שוחד ורמייה רבים, שהגיעו לשיאם עם מכירת האינדולגנציות, מסמכים המוכרים את מחילת החטאים הנוראים ביותר תמורת כסף, והבטחה להתחמק מחרון אפו של אלוהים ביום הדין.

לותר היה מודע לכך שאנשי דת מכובדים ונערצים, כמו ג'ון ווקליף (1320-1384) באנגליה וג'ון האס (1374-1415) בפראג, הקדימו אותו בנאומיהם נגד מעשי שחיתות של הכנסיה וכן לעובדה שבתוך הכנסייה עצמה רחש נחשול של אי שביעות רצון על המעשים הנלוזים. בהדרגה התחזק בדעתו לפעול נגד השחיתות. ב-31 באוקטובר 1517, הוא הניח מסמך על סף דלתה של הכנסייה בוויטנברג. כותרתה של אגרת זו הייתה "95 התזות נגד הטיית משפט" ובה הוא מאשים את הארכיבישוף אלברכט ממיינץ ברמיה וזיופים במכירת האינדולגנציות ובכך שאת התמורה הוא שלשל לכיסו שלו.

פעולותיו של לותר זכו לתמיכה רבה והאפיפיור לאו העשירי (1475-1521) דרש ממנו שיחזור בו מהאשמותיו. כאשר סירב לותר לעשות זאת, הואשם בכפירה, כי דבק בדעות מנוגדות לקו הרשמי של הכנסייה. בשנת 1521 נודה לותר והכנסייה החרימה אותו, אבל רבים ובמיוחד בגרמניה, הפכו לחסידיו ועזבו בכעס את הכנסייה. הם נקראו פרוטסטנים בשל המחאה (פרוטסט) שהם הפגינו כלפי הכנסייה הרומית.

לותר עצמו ארגן תנועה דתית חדשה, שקבלה ברצון את עיקרי הנצרות, אבל דחתה בשאט נפש את הסמכות הפוליטית של האפיפיור, שמקום מושבו רומא. באחרית ימיו חי לותר באייזלבן, שם עמד בראש אסכולה של מאמינים והתמסר לתרגום התנייך וכתבים אחרים לשפה הגרמנית. בסופו של דבר נוסדו זרמים רבים של פרוטסטנטים ואלה המאמינים בדרכו של לותר ובאופן בו פרש את הנצרות, מכונים לותרנים.

כיום שלטת הדת הלותרנית בסקנדינביה, בחלקים גדולים של גרמניה ובמערב התיכון בארה"ב. המהפכה שהוליך מרטין לותר לא הרסה את הכנסייה הרומית, אבל בהחלט עזרה לה להתעמת עם המחדלים של ראשיה. לותר לא יצר חלופה לנצרות, כי אם אילץ אותה לרסן את מעשי השחיתות שהתנהלו בהשגחתה ואף בברכתה.

ביבליוגרפיה:
כותר: מרטין לותר : 1483-1546
שם  הספר: 100 אנשים ששינו את העולם : אנציקלופדיה
מחבר: יאנה, ביל
עורכת הספר: אופק, בינה
תאריך: [תש"ס]
הוצאה לאור: עופרים
הערות: 1. עברית: שרונה גורי.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית