עמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > היסטוריה של מדינת ישראל > ביטחון מלחמות ושלום > מלחמות ישראל > מלחמת העצמאות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים


תקציר
במשך עשרה ימים, בין שתי הפוגות, התנהלה לחימה עזה בכל הגזרות. ימים אלה כונו "קרבות עשרת הימים". על הקרבות בגליל ובנגב, ומבצע "דני" לכיבוש לוד ורמלה.



קרבות עשרת הימים (18-8 ביולי 1948)
מחברים: חיה רגב; ד"ר אביגיל אורן


ההפוגה הראשונה שנמשכה כחודש ימים הסתיימה בתאריך 8 ביולי והקרבות חודשו למשך עשרה ימים עד ה-18 ביולי שבו הוסכם על ההפוגה השניה. בקרבות עשרת הימים הצליח צה"ל לשפר את מצבו או לשמור על עמדותיו בכל החזיתות למעט אזור לטרון שהניסיונות לכבוש אותה שוב לא הצליחו.

קרבות עשרת הימים בגליל

בסיום ההפוגה ובמהלך קרבות "עשרת הימים" (18.7.48-8.7.48) הצליחו כוחות צה"ל לבלום את התקדמות הכוחות הסוריים בגליל העליון, אך לא הצליחו להדוף כוחות אלה אל מעבר לגבול.

עם זאת, הצליחו כוחות צה"ל להשתלט על נצרת, על סביבותיה ועל הגליל המערבי והדפו את כוחות קאוקג'י לגליל העליון.

מצודת נבי-יושע בגליל העליון.
בקרב על המצודה נפלו 28 לוחמי הפלמ"ח (אפריל-מאי 1948). לכן, נקרא שמה מצודת כ"ח (כ"ח = 28). אחד הלוחמים היה דודו, שלזכרו נכתב מאוחר יותר שיר שהיה לסמל ההנצחה של הנופלים. במצודה שלטו כוחות "צבא ההצלה" של קאוקג'י וחיילי צבא לבנון. המצודה נכבשה מידיהם במהלך שחרור הגליל ביוני 1948.

עשרת הימים בנגב (יולי 48)

בנגב המשיכו הכוחות המצריים לבצע התקפות של כוחות שריון וארטילריה על היישובים היהודיים הבודדים.
ביולי 1948 הותקפו נגבה ובארות יצחק ונפגעו קשות אך לא נכנעו.
נגד משלטי המצרים, שהיו פזורים בחזית דרום, הפעיל צה"ל יחידות של לוחמים, שכונו "שועלי שמשון". יחידות אלה ערכו פשיטות על משלטים שבהם החזיקו כוחות מצריים.

בשלב זה, שבו שלטו המצרים על הגישה לנגב, הופעלו מטוסים כדי להוביל ציוד ומזון וכדי להחליף את הכוחות הלוחמים.

ההגנה על נגבה יולי 48

אבידותינו בנגבה היו 5 הרוגים ו-16 פצועים. אבידות המצרים נאמדו ב-200.

עלון המשק, ז' תמוז תש"ח, 13.7.48:

"אתמול זו הפעם הראשונה לא הופיע העלון. האש היתה עצומה. נכתבו השורות הראשונות והפסקנו. המערכת עברה לקו האש, במקום חברים שנפלו...

אם ייכתבו באחד הימים תולדות ימי נגבה בקרב, יהיה יום אתמול אחד הימים ההיסטוריים שידעו לספר על גבורה בלתי-משוערת, על עקשנות... של "אין ברירה", ויחד עם זאת יום של סבל וייסורים.

מכל העברים הוקפנו אויבים ולהם כל הציוד מן הכבד ועד הקל. טנקים מסביב, חיל-רגלים לרוב, אווירונים מפציצים ותותחים לעשרות מרעישים... דבר אחד היה חסר להם, וזה דווקא היה לנו: הרוח העשויה ללא-חת. הידיעה וההכרה על מה נטוש הקרב. ההכרה, כי בגופנו אנו חוסמים את דרך האויב צפונה."

© מתוך: ישראל, צבא, מטכ"ל, ענף היסטוריה. (1959). תולדות מלחמת הקוממיות.
מערכות. תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור.

ההתקפה על בארות יצחק

"בימי ההפוגה, כשהייתי בתצפית, ראיתי אדם מתקרב, מניף דגל לבן. כאשר הגיע, הציג עצמו כמשקיף או"ם, הוא דיבר צרפתית. ההפתעה חיכתה לנו כאשר הגיע למַטֶה.

'חברים', כך אמר 'החפירות שלכם לא עמוקות. העמדות אינן מוגנות. מולכם צבא סדיר וכדאי שתיערכו' ... רק הלך ואנו שקענו בשיפוץ הביצור ... והוא צדק. כל הביצורים, כולל תאורת-הגדר למניעת הסתננות, נבנו לעמידה בפני נשק קל.

בהפגזה הראשונה נקרעה רשת החשמל ואז ידענו שטעינו, וכי מתקרבת מלחמה מסוג חדש"...

ראינו שהם נערכים להתקפה. כל הלילה עקבנו אחר אורות כלי-הרכב, שנעו בשטח... באותו לילה כולם מילאו מחסניות, הכינו את כל הרימונים ואת שאר הכלים והתחמושת ב"היכון". עם שחר זה התחיל... זה משהו שלא ראינו כמותו קודם. טנקים, זחלמים, סוללות תותחים ומטוסים. אש נוראית. כל המשק רעד..."

© מתוך: דיין, דודו. (1991). עושים מדינה: 120 סיפורים וגילויים של לוחמי מחתרת, העפלה ומלחמה.
תל-אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור.

מבצע "דני" (יולי 48)

במהלך קרבות "עשרת הימים" (יולי 1948) באזור המרכז בוצע "מבצע דני" (על שם דני מס, מי שהיה מפקד שיירת הל"ה). במבצע זה, שעליו פיקד יגאל אלון, השתתפו חטיבות אחדות וביניהן החטיבה המשוריינת בפיקודו של יצחק שדה. יעדי הכיבוש היו ארבעה: לרל"ר – לוד, רמלה, לטרון ורמאללה. במהלך המבצע נכבשו לוד ורמלה. התושבים בערים אלה גילו התנגדות, והצבא נאלץ לבצע פעולות כנגד אוכלוסייה אזרחית ואף לגרש את רובה.

פעולות אלה עוררו הסתייגות ועד היום הן נחשבות התנהגות חריגה. במהלך "מבצע דני" נכשלה פעם נוספת ההתקפה על משטרת לטרון.

כיבוש רמלה לוד

"משימת כיבושה של לוד (יולי 1948) הוטלה על חטיבת "יפתח", שלוחמיה הורדו מהגליל כדי להשתתף במבצע. הם נלחמו היטב, העסיקו את האויב אבל היו צריכים לסיוע נוסף כדי להכריע. ואז קראו לנו, גדוד-הקומנדו, או גדוד-הפשיטה-הממוכן של חטיבה-8, בפיקודו של יצחק שדה. המג"ד, משה דיין, כינס אותנו בבן-שמן, פרש מפה וסימן: ניכנס מכאן, נצא משם. נשטוף באש, בלי להתעכב, להכות בהלם, להפגין כוח ולשבור את רוח המגינים.
זו הייתה ההוראה. משה דיין הציב את המשוריין, שקראנו לו "הנמר הנוראי", בראש הטור. אחריו הזחלמים והג'יפים, ויצאנו מבן-שמן לכיוון לוד."

© מתוך: דיין, דודו. (1991). עושים מדינה: 120 סיפורים וגילויים של לוחמי מחתרת, העפלה ומלחמה.
תל-אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור.

"את פרשת הפשיטה של גדוד הקומנדו (יולי 1948) מגולל מפקדו, והריהי בקצרה: היחידה נעה קדימה בטור שבראשו משוריין של הלגיון, עם צריח ותותח שתי ליטראות, שנפל בידי הגדוד בפעולות יום אתמול. נמצא לו תותחן שאוּמַן מניה וביה, אלחוטאי ושם מתאים – "הנמר הנוראי" – ומיד הופעל בֹשוּרוּתינו. אחרי ה"נמר" – פלוגת הזחלים והג'יפים. בהגיע הטור למרחק של קילומטר אחד מן העיר, נפתחה עליו אש חזקה. "הנמר הנוראי" היה נעצר מדי פעם, משיב אש לעמדות המבוצרות, והשיירה המשיכה בדרכה. עם כל יריה של ה"נמר" – התמוטטו שקי-העפר של העמדות, וגלי אבק התאבכו באוויר. נראו ערבים בורחים מעמדותיהם שנפגעו. זה הרגע. בעקבות הבורחים יש להתקדם. הכביש היה חסום, והיחידה זזה בדרך צדדית, שלמזלה הרב לא הייתה ממוקשת. שעה קלה – ואנו חדרנו לתוך קו העמדות. היחידה נעה לאִטה בשורת עורף לאורך הדרך הצרה. מחסומים נופצו מדי פעם בפעם. האש ניתכה במלוא הקצב. הג'יפים, ששריונם היחיד היה נשק מקלעיהם, ירו לחלונות בתים, לגדרות-האבן, לעמדות-השקים. גדר-הצַבּרנקצרה באש המקלעים כבחֵרמש. קצב הנסיעה גבר, עברנו את העמדות.
מפרשת-הדרכים שבמבואות לוד המשיכה השיירה דרומה לעבר רמלה..."

© מתוך: ישראל, צבא, מטכ"ל, ענף היסטוריה. (1959). תולדות מלחמת הקוממיות.
מערכות. תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור.

למפת קרבות עשרת הימים : 9 - 18 יולי 1948

קראו עוד:

מלחמת העצמאות – חמשת המהלכים המרכזיים
מלחמה לא סדירה – המלחמה בדרכים
מלחמה לא סדירה - המלחמה בערים
מלחמה לא סדירה - הישובים המבודדים
הפעלת תכנית ד' ומבצע נחשון (אפריל 1948)
קרבות עשרת הימים (18-8 ביולי 1948) (פריט זה)
מבצעי ההכרעה – מבצע "יואב"
מבצעי ההכרעה – מבצע "חירם"
מבצעי ההכרעה – מבצע "חורב"
מבצעי ההכרעה – מבצע "עובדה"
הקרב על ירושלים



אל האסופה הקמת המדינה ושנותיה הראשונות3

ביבליוגרפיה:
כותר: קרבות עשרת הימים (18-8 ביולי 1948)
שם  התקליטור: הקמת המדינה ושנותיה הראשונות
מחברים: רגב, חיה ; אורן, אביגיל (ד"ר)
תאריך: 1995
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המעבדה לטכנולוגית ידע
הערות: 1. ריכוז פרוייקט: חיה רגב, מנהלת אגף לימודי חברה, האגף לתכניות לימודים, משרד החינוך התרבות והספורט.
ד"ר אביגיל אורן, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.
2. אפיון הסביבה הלימודית ופיתוח קובץ מידע: ד"ר אביגיל אורן, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.
3. ייעוץ מדעי: ד"ר נתנאל לורך, הקמת המדינה ומלחמת העצמאות. ד"ר דן גלעדי, עלייה וכלכלה בשנות החמישים. ד"ר מרדכי בראון וד"ר זכי שלום, מדיניות חוץ ובטחון בשנות החמישים.
4. לאור העלאת החומרים לאינטרנט נוספו קטעי קישור שנכתבו ע"י אלון סילפין.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית