הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > שירה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים


תקציר
חריזה היא חזרה צלילית על תנועות ועיצורים המתרחשת בדרך כלל בסיומות של שורות השיר.



חריזה


חריזה היא חזרה צלילית על תנועות ועיצורים המתרחשת בדרך כלל בסיומות של שורות השיר.

כבר מגיל הילדות מוכרת לנו החריזה כתופעה המלווה את השירה, ואמנם ילדים קטנים נהנים מחרוזי שיר ואפילו מסוגלים ליצור אותם בעצמם. נראה שהאדם, בכל מקום וזמן, מפיק הנאה משחקית-אסתטית מתופעות החריזה לצורותיה השונות.

אך מעבר להנאה האסתטית והמוסיקלית הנגרמת על-ידי החריזה, אפשר לטעון כי מסרים נקלטים בזיכרון ביתר קלות כשהם ארוזים בחרוזים. מסיבה זו פרסומות, למשל, או סיסמאות בחירות, עושות שימוש רב, ולעתים גם יצירתי למדי, בתחבולה זאת.

בשירה אנו מייחסים לחריזה ערך נוסף, ומצפים ממנה שלא תהיה טכנית בלבד, אלא תתרום גם ליופיו של השיר ולמשמעויותיו. אפשר אף לומר שמקור ההנאה הייחודית של הקוראים מחריזה בשירה הוא בזיהוי הדומה בתוך השונה ובזיהוי השונה בתוך הדומה (צלילים דומים במלים שונות).

טיב החרוז:
טיבו של חרוז נבחן על-פי הרכבו, כלומר על-פי מספר ההגאים - העיצורים והתנועות - המשתתפים בחריזה. בהתאם לכך נוהגים להבחין בין חרוזים דלים לעשירים.

בהקשר לכך יש לציין כי חריזה דקדוקית (הנשענת בעיקר על הטיות דקדוקיות) נחשבת בדרך כלל פחות מוצלחת מחריזה שאינה דקדוקית. במיטבו מבליט החרוז את החוויות המרכזיות בשיר. הוא נבחן לא רק בעושרו הצלילי אלא גם בחיבור שלו למשמעות.

דפוסי חריזה:
מבחינים בכמה סוגי חריזה, לדוגמה:
חריזה צמודה: א א ב ב
חריזה צלובה-סרוגה: א ב א ב
חריזה חבוקה: א ב ב א

חריזה פנימית:
חרוזים, מעצם טיבם, נוטים 'להתגלגל' אל סופי השורות והם מהווים אחד האמצעים (בנוסף למשקל) המעניקים לשורה השירית את מעמדה המיוחד. אך קיימת גם תופעה של חריזה פנימית - חריזה בתוך השורה - והיא נפוצה למדי בשירה המודרנית.

ביבליוגרפיה:
כותר: חריזה
שם  התקליטור: שירים בתערוכה : דיאלוג בין שירה לאמנות פלסטית
תאריך: 1999
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים
הערות: 1. נהול מדעי ודידקטי: ד"ר פנינה שירב.
2. פיתוח וכתיבה: ד"ר פנינה שירב (מרכזת הצוות), מינה הוכברג, דבורה אמיר, נורית נתנאל.
3. כתיבת החומר באמנות: אבי כץ.
4. עריכה: לימור ויסמן.
5. ניהול מולטימדיה: אפרת טורג'מן.
6. תקליטור זה הוא פרי פיתוח משותף של שני הגופים הבאים: ת"ל- האגף לתוכניות לימודים, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך, התרבות והספורט ומטח- המרכז לטכנולוגיה חינוכית. 
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית