משורר ישראלי, חי בשנים 1952 - 1994. נולד ברחובות ולמד לימודי אמנות בהולנד. מ-1980 היה חבר מערכת עיתון העיר, וכתב בו טור אישי וביקורת מחול. פרסם שלושה ספרי שירה ושלושה קטעי מחול. קובץ השירים הרביעי, "סוטים יקרים", יצא שבועות אחדים לאחר פטירתו בגיל 42.
את שירתו של לסקלי ניתן לאפיין כשירה אַרס-פּואטית, כדבריו: "אני זוכר שבאיזשהו שלב הבנתי שדווקא בשירה אפשר ליצור את הכל מחדש. אפילו הייתי אומר להמציא מילון חדש, מין מילון חתרני שעל פני השטח משתמש בשפה המקובלת, אבל היות שהוא מורד במשמעויות שלה, הוא בעצם יוצר איזה מין מילון תת-קרקעי שמנסה כל הזמן לחבל במשמעויות המקובלות של השפה המקובלת."
כאשר נתבקש להגדיר מהי שירה, השיב: "יש שתי מילות מפתח מבחינתי - חירות ומרד. בראש ובראשונה שירה תמיד מייצגת בעיניי איזשהו מרד במציאות.. זו התחושה שמלווה אותי עד היום, כשאני קורא שיר מופלא, שבזמן מאוד קצר אני גומע מרחב מאוד גדול."
המתרגמת נילי מירסקי מעידה על עצמה: "התמונה שעולה בי בכל פעם שאני קוראת בשיריו, ולא חשוב מה נאמר בהם, היא אותה תמונה תמיד: רקדן בודד המרקד ריקוד רב יופי על חבל שנמתח מעל לתהום. לא בכדי אהב כל כך חזי את אמנות המחול: האסתטי מחובר בה בטבורו לכיליון, היופי נגוז ועובר מן העולם ממש בעצם הרגע שהוא בא לעולם. זהו הפרדוקס של המחול, שכל שירתו של חזי כמו נובעת ממנו."
ספריו: האצבע, חיבור וחיסור, סוטים יקרים, העכברים ולאה גולדברג.
למאגר שירה ואומנות - בו תמצאו אחדים משיריו של חזי לסקלי.
