משורר ישראלי, מתרגם ומסאי, נולד בברלין שבגרמניה ב-1930. ב-1937 עלה עם הוריו ארצה וגדל באזור חיפה. בשנת 1967 נסע לאנגליה לרגל לימודיו ושהה שם אחת-עשרה שנה. עם שובו נתמנה כפרופסור לספרות באוניברסיטת חיפה.
זך נחשב בין נושאי הדגל המרכזיים של השירה העברית המודרנית שתחילתה בשנות החמישים, מיד לאחר מלחמת השחרור. יש המתארים את חילופי הדורות בספרות כמאבק של בנים באבותיהם, ואכן אפשר לראות בזך 'בן' היוצא נגד שירת 'אבותיו' - אלתרמן ושלונסקי (כשם ששלונסקי עצמו יצא נגד שירת ביאליק). בסגנון שירתו הוא מפנה עורף לתבניות קבועות של חריזה ומשקל וכן לסגנון פיוטי גבוה. לדעותיו בנושאים אלה נתן ביטוי גם במאמרים עיוניים שעוררו בזמנם ויכוחים נוקבים.
זך עסק גם בתרגום (שירי המשוררת אלזה לסקר-שילר, מחזות רבים ועוד). הוא ערך כתבי-עת לשירה ולספרות. בשנת 1995 זכה בפרס ישראל בשירה עברית. בנימוקיהם למתן הפרס אמרו השופטים: "הודות לשירתו גילתה השירה העברית בישראל... כי אפשר ליצור יופי שירי ומוסיקליות רגישה ועשירה גם בצורות הנעדרות סדירות מלאה של משקל וחריזה. במקביל לכך גילתה שירת זך, כי מועקות, חרדות, שמחות ופליאות של יום-יום, ואף מצבים, רגשות ומחשבות שהם לכאורה 'פרוזאיים' לחלוטין, עשויים לזכות בהבעה פיוטית החורטת אותם בלב מאות ואלפים של אוהבי שירה."
רבים משיריו הולחנו: כי האדם עץ השדה, ציפור שנייה (ראיתי ציפור רבת יופי), כשצלצלת רעד קולך, איך זה שכוכב, ועוד.
מספריו: שירים שונים, כל החלב והדבש, צפונית מזרחית, אנטי-מחיקון, כיוון שאני בסביבה, מות אמי.
לאתר שירשת בו תוכלו לקרוא משיריו של נתן זך
