 |
|
 |
|
הבדואים - כלכלה מסורתית
מחברת:
אופירה גל
|
|
 |
|
 |
|
 |
הכלכלה המסורתית של הבדואים בנגב התבססה על גידול עדרים ועל עיבוד חלקות אדמה קטנות של שעורה ושל חיטה.
 |
החקלאות הבדואית בנגב |
החל מראשית המאה הנוכחית היו הבדואים בנגב לנוודים למחצה: הם נדדו עם עדרי הצאן רק מספר חודשים בשנה, וביתר החודשים עיבדו חלקות אדמה קטנות, כלומר שילבו עבודת אדמה עם רעיית צאן וגידול מקנה. הם עשו זאת בעיקר באזור הנגב הצפוני, שבו כמות המשקעים הספיקה לגידולי בעל.
הבדואים היו זורעים את התבואה בסתיו, ולאחר מכן יוצאים עם העדרים לשטחי המרעה. בראשית הקיץ היו שבים לשדות התבואה שהותירו מאחוריהם, וקוצרים את התבואה שזרעו. מכיוון שבעונה זו היה המרעה הטבעי מתייבש, היו הבדואים משתמשים בשלפים של שדות התבואה כמרעה לעדריהם. כך ניצלו את אדמתם לרעיית עדרים ולחקלאות בעל כאחד.
|
העדר ומוצריו |
עדרי הבדואים בנגב כללו בעיקר עזים, כבשים וגמלים .
העדרים סיפקו את רוב צורכי הבדואים - בשר, חלב וצמר . מכירתם של מוצרי החלב ומוצרי הבשר הייתה מקור ההכנסה העיקרי של הבדואים בתקופה שקדמה להקמת המדינה. כיום רק חלק קטן מהבדואים מתפרנסים מגידול עדרים.
|
השוק הבדואי |
הבדואים הנודדים במרחבי המדבר היו זקוקים לשוק קבוע כדי למכור את עודפי תוצרתם ולהצטייד בכל הדרוש להם. עם ייסוד באר-שבע החדשה ב- 1900 הוקם בה השוק הבדואי, החשוב שבשוקי הנגב. בשוק זה, בעונת הסתיו, היו הבדואים עורכים את קניותיהם לחורף: יריעות אוהלים, מחרשות, מוצרי מזון וכלי בית ועבודה. גם כיום מהווה השוק בבאר שבע מרכז קניות ומקום מפגש חברתי לבדואים.
קראו עוד:
הבדואים - דת ואמונה
הבדואים - רקע היסטורי (עד סוף תקופת המנדט)
הבדואים - הכנסת אורחים
הבדואים - המאהל והאוהל
הבדואים - חלוקת תפקידים
הבדואים - מבנה החברה
| ביבליוגרפיה: |
|
| כותר: |
הבדואים - כלכלה מסורתית |
| שם
התקליטור:
|
אל הנגב |
| מחברת:
|
גל, אופירה |
| עורכת התקליטור:
|
דיצ'ק, דגנית |
| תאריך: |
1998 |
| הוצאה לאור:
|
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית |
| הערות: |
1. סביבת הלמידה אל הנגב היא פרי שיתוף פעולה בין מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית לבין אלבטרוס- צילום אוויר. |
|
|
