הרישום "גדי בחלב אמו - ארץ אוכלת יושביה" הינה יצירה המתארת מושג ומשתמשת בטקסט כיסוד מרכזי טעון משמעות מבחינת התוכן והעיצוב. נאמן נוטלת שני פסוקים מקראיים, משנה אותם, מציגה אותם בהקשר ההווה ומקשרת ביניהם - וכך מעניקה פרשנות אישית למצב הפוליטי.
האמנית מעבירה את הכשרות מהחוק המקראי הדתי אל המציאות הלאומית חילונית, ומציגה את הגדי כקורבן כאוב של ציניות וחוסר אנושיות. הגדי הוא השה לעולה, הוא עשוי להיות החייל ש"נאכל" - שהוקרב למולך המלחמות. נאמן מציגה כאן את עקדת החיילים ואולי אף את עקדת כלל האוכלוסייה ובכך היא חורגת מהסיפור המקראי וממשיכה את הקו הרעיוני של האמנות הישראלית. מבחינת הסגנון, השימוש בכתב ילדותי ובדפי מחברת מציג את התוכן כ"חומר לימוד" שנלמד מילדות ומוכתב מלמעלה. זוהי "תכנית הלימודים" של הממסד שהאמנית מבקרת את מסריה כ"מרגלת" החושפת מציאות לא כשרה.