פרשנות החוק בספרות לא משפטית

מילות המפתח: פרשנות המקרא, משפט המקרא
בספרות המקראית המאוחרת, שנכתבה לאחר קבצי החוק, ניתן למצוא פרשנות לחוקים. המאמר דן בתופעה זו ודן בדוגמאות מדברי הימים, מגילת רות וקהלת. /למידע מלא...

ספר דברי-הימים כפרשן

מילות המפתח: פרשנות המקרא, תנ"ך. דברי הימים
ספר דברי הימים כותב מחדש את ספרי שמואל ומלכים. המאמר טוען כי בעל דברי הימים משתמש במקורותיו באופן מדרשי: הוא מפרש אותם ומעניק להם משמעות חדשה בדרכי פרשנות המוכרות לנו מהמדרש. /למידע מלא...

מניעים פרשניים

מילות המפתח: פרשנות המקרא, תנ"ך כספרות
המאמר עוסק במניעים של הפרשנות הפנים מקראית.  מניעים רעיוניים- רצון להתאים בין הסיפור לבין אדיאולוגיה. מניעים עניניים- ישוב סתירות או הסבר תוכני, ומניעים אקטואליים- התאמה בין הכתוב המקראי לבין זמנו של הכותב.  /למידע מלא...

החוק הישראלי הקדום : המשפט המקובל לפני מעמד הר סיני

מילות המפתח: משפט המקרא, תקופת האבות
מה הייתה המציאות המשפטית לפני שניתנו חוקי התורה? מהסיפורים שבספר בראשית ניתן ללמוד על המשפט שנהג לפני מעמד הר סיני. /למידע מלא...

חוק החרם

מילות המפתח: משפט המקרא, תנ"ך. דברים, חוק החרם
חוק החרם בדברים מצווה להשמיד את עמי כנען בעת כיבוש הארץ. מהי תפישת העולם העומדת מאחורי חוק זה? האם יש מקבילות בתרבויות הסביבה ל"חרם"? האם קוים החוק במציאות? כיצד התמודדו עם פרשנות החוק בתקופה שלאחר המקרא? המאמר דן בשאלות אלו ועוד תוך עיון במקורות. /למידע מלא...

ייחודו של מעמד הר סיני

מילות המפתח: מעמד הר סיני, משפט המקרא, משפט המזרח הקדום
מעמד הר סיני הוא נקודת מפתח להבנת החוק המקראי. המעמד מבטא את התפיסה שהאל הוא המחוקק. ייחודה של תפיסה זו ומשמעותה מתחדדת בהשוואה לחוקי המזרח הקדום בהם המחוקק הוא המלך. /למידע מלא...

חוקי התורה וחוקי המזרח הקדום

מילות המפתח: משפט המקרא, חוקי חמורבי, משפט המזרח הקדום
יש דמיון בין חוקי התורה לחוקי בבליים. יש דמיון מפתיע בין חוקים המופיעים במשנה ובתלמוד לבין חוקים בבליים. מה ניתן ללמוד מתופעה זו על היוצרותו של החוק הישראלי?  /למידע מלא...

ייחודו של החוק המקראי : צפיית מצבים עתידיים

מילות המפתח: שמיטת כספים, משפט המקרא, משפט המזרח הקדום
ייחודו של החוק המקראי מודגם בהשוואה בין חוק שמיטת הכספים המקראי לבין ה"מישרום" המסופוטמי. שמיטת הכספים מתקימת בזמן קבוע מכוחו של ציווי אלוהי בעוד ה"מישרום" נקבע על ידי המלך על פי רצונו והצרכים הכלכלים של הממלכה. /למידע מלא...