אחוזת-בית הדר-הכרמל נחלת בנימין

מילות המפתח: קרן קיימת לישראל, התיישבות, תל-אביב (יישוב עירוני), רופין, ארתור, וייס, עקיבא אריה, צ'לנוב, יחיאל, חיפה (יישוב עירוני), עלייה רביעית
על תמיכת ההסתדרות הציונית ומעורבותה של הקק"ל בהתיישבות העירונית בארץ בראשית המאה ה-20, דרך סיפורה של "אחוזת בית" (שמה הראשון של העיר תל-אביב), השכונה העברית ה"מודרנית" הראשונה, ושכונות בעיר חיפה. /למידע מלא...

ד"ר ארתור רופין וההתיישבות באזור ההר

מילות המפתח: התיישבות, רופין, ארתור, גוש עציון, חברון (יישוב עירוני)
ד"ר ארתור רופין, שנחשב 'אבי ההתיישבות הציונית', היה חבר ההנהלה הציונית ושימש ראש מחלקת ההתיישבות. המאמר עוסק במדיניותו של רופין בנושא ההתיישבות החקלאית היהודית על דרך חברון-ירושלים; כפר עציון, חברת 'אל ההר' ויחסו של רופין לסוגיית ההתיישבות הפרטית. /למידע מלא...

ארתור רופין

מילות המפתח: רופין, ארתור, יהודים וערבים, המשרד הארצישראלי
על פועלו של ארתור רופין שעמד בראש המשרד הארץ ישראלי ותרומתו לבניין הארץ ולארגון הישוב היהודי. המאמר בוחן את יחסו של רופין לשאלה הערבית ומתאר את נסיונותיו להגיע להבנה עם הערבים. /למידע מלא...

תנופת ההתיישבות בנגב בעשור שקדם לקום המדינה

מילות המפתח: התיישבות, נגב, נגבה (קיבוץ)
על תנופת ההתיישבות בנגב לקראת סוף שנות השלושים של המאה ה- 20 ועד הקמת המדינה. במאמר תיאור ההתיישבות בנגב מאז הקמתו של קיבוץ נגבה במסגרת 'חומה ומגדל', הקמת שלושת המצפים בנגב ב- 1943, הקמת 11 הנקודות במוצאי יום כיפור תש"ז (1946) והקמת נקודות התיישבות נוספות ב- 1947, ערב החלטת האו"ם. ההתיישבות היוותה גורם מרכזי בהכללתו של הנגב בתחומי המדינה היהודית.    /למידע מלא...

עליה שניה : רקע כללי - באירופה ובא"י

מילות המפתח: עלייה שנייה, המשרד הארצישראלי
המאורעות שהביאו לתחילתה של העליה השניה והמגמות החדשות בפעילותם של המוסדות הציוניים בתקופה זו. הפרק מתאר את הישגי העליה השניה בתחומים השונים. /למידע מלא...

עליה שלישית ורביעית : המאבק על ההגמוניה ביישוב ובתנועה הציונית

מילות המפתח: התיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית
על המחלוקת הרעיונית בראשית שנות העשרים בתנועה הציונית, בין גישתו של חיים ויצמן לבין גישתו של לואי ברנדייס. המחלוקת היתה בשאלה האם על התנועה הציונית להוות גוף מרכזי עליון לכלל העם היהודי ולתמוך בהתיישבות בארץ ישראל (ויצמן) או שעיקר הנטל של הדאגה להתיישבות בארץ צריך להיות נחלתם של יזמים פרטיים (ברנדייס). לאחר פרישת ברנדייס נוצר חיבור בין ציבור הפועלים הארצישראלי לבין ההסתדרות הציונית.   /למידע מלא...

עליה שלישית ורביעית : המסגרות ההתיישבותיות של תנועת הפועלים

מילות המפתח: התיישבות, קבוצה (התיישבות), קיבוץ, גדוד העבודה על-שם יוסף טרומפלדור, מושב
תיאור צורות ההתיישבות והמסגרות השיתופיות השונות שקמו בתקופת העליה השלישית ובתקופת העליה הרביעית והעקרונות האידיאולוגיים המאפיינים כל אחת מצורות ההתיישבות: הקבוצה הגדולה, המושב והקיבוץ. המאמר מתאר את הקמתו של גדוד העבודה, היישובים שהקים והפילוג האידאולוגי בין חבריו. /למידע מלא...

שנות השלושים והעליה החמישית : ההתישבות העובדת

מילות המפתח: התיישבות, עלייה חמישית
הפרק מתאר את ההתישבות החקלאית (הקיבוצית והמושבית) בין השנים 1939-1932 ואת חלקה של תנועת העבודה בה. ההתיישבות בתקופה זו נעשתה על פי תכניות שונות: התישבות האלף, התישבות כפרית במימון עצמי חלקי, התישבות כפרית פרטית המשלבת יסודות קואופרטיביים, התישבות עירונית ויישובי 'חומה ומגדל'. /למידע מלא...