ראליה מקראית: מאכלים ומשקאות

מילות המפתח: משקאות, מנהגים במקרא, כשרות, מזון
מזונם של הישראלים בתקופת המקרא היה מן הצומח ומן החי – מזונם של עובדי אדמה ומגדלי עדרים. מרכיב מרכזי בתזונה היה הדגן (חיטה ושעורה), ממנו עיבדו לחם; מעט ירקות; עצי פרי – גפן (ענבים וצימוקים), תאנה (גרוגרות, דבלים ודבש), רימון, תמר (דבש, תמד) וזית (שמן); ולעיתים, בעיקר במועדים חגיגיים – בשר, מהצאן והבקר.  /למידע מלא...

חיי יום-יום בארץ ישראל במאה התשע עשרה: מאכל ומשקה

מילות המפתח: ארץ-ישראל, משקאות, מזון, מאה תשע עשרה
המזונות והמשקאות של תושבי ארץ ישראל במאה -19 היו פשוטים ביותר. במאמר תיאור התפריט של המשפחה, סוגי התבואה וסוגי המשקאות. בשר אכלו רק בחגים בשמחות. /למידע מלא...

תוכניות פיקדון לטווח ארוך

מילות המפתח: מחזור פסולת, פסולת מוצקה, מכלים, משקאות
במשרד האוצר המליצו לדחות את תחילתו של חוק הפיקדון על מכלי משקה לשנת 2005. מי שהגה את הרעיון אינו מודע לנזק הסביבתי הכבד שדחייה זו תגרום. מידע על האשפה כבעיה אישית, על המיחזור כאמצעי ועל יתרונות השימוש החוזר. /למידע מלא...

בירה ומצב רוח במזרח הקדום

מילות המפתח: מזרח קדום, משקאות, בירה
הבירה (השיכר) ידועה כמשקה פופולרי עוד מימי קדם. האדם היה מודע מאז ותמיד ליתרונותיה התזונתיים והחברתיים, והיא הפכה לחלק בלתי נפרד מתרבותו במשך השנים. מקורה של תעשיית הבירה במזרח הקדום ובאזורנו, ולמרות האקלים החם ברוב ימות השנה, נשמרה תמיד החיבה למשקה התוסס. /למידע מלא...