הופעתו של אתוס לאומי, 1881 - 1904

מילות המפתח: מבשרי הציונות, אנטישמיות, ציונות
תיאור הופעתה של הציונות כתנועה שנולדה כתוצאה מאכזבת המשכילים מתהליך הקידמה ומגילויי האנטישמיות. בכל שונה הציונות של פינסקר ושל הרצל מהגותם של מבשרי הציונות ששזורה בה תקווה לעתיד טוב יותר. /למידע מלא...

מעדותו של אמיר דב על החיים בגרמניה מ-1935 עד לליל הבדולח

מילות המפתח: אנטישמיות
אמיר דב, יליד צולפיש שבגרמניה בשנת 1922. בעדותו מתאר אמיר את ילדותו בגרמניה מ-1935 עד לליל הבדולח. על האטישמיות, ההשפלות בבית הספר וההדרדרות הכלכלית של המשפחה.   /למידע מלא...

מעדותו של דן כרמל על האנטישמיות באוסטריה עם עלית הנאצים לשלטון

מילות המפתח: אנטישמיות, אוסטריה, יהודי אוסטריה
דן כרמל , יליד וינה שבאוסטריה, בשנת 1925. בעדותו מתאר דן כרמל את האנטישמיות באוסטריה עם עלית הנאצים לשלטון. /למידע מלא...

מעדותו של שמואל קנלר על ילדותו בשנות השלושים בגרמניה

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
קנלר שמואל, יליד ברלין, גרמניה, 1925. בעדותו מספר שמואל על עליית הנאצים לשלטון בשנות ה-30', ועל גילויי אנטישמיות בבית הספר וברחובות העיר. /למידע מלא...

מזיכרונותיו של פרדריק ריימס על אנטישמיות בבית הספר

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
קטע מספרם של האחים מנחם מאיר ופרדריק ריימס "האם העצים פורחים אצלכם?", בו מתאר אחד האחים את ההתנקלויות נגדו בשנתו הראשונה בבית הספר.  /למידע מלא...

ארגון החרם של ה-1 באפריל 1933 : הוראת המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, חרם כלכלי
במסמך הבא נמסרו הוראות המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית לביצוע החרם הכלכלי של ה-1 באפריל 33. המסמך מורה על הקמת ועדי פעולה לשם ביצוע מעשי מתוכנן של חרם על חנויות יהודיות, סחורות יהודיות, רופאים יהודים ועורכי דין יהודים. /למידע מלא...

חרם אחד באפריל 1933

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, חרם כלכלי
הפעולה הכלל-ארצית הראשונה נגד יהודי גרמניה אחרי עליית הנאצים לשלטון. המפלגה הנאצית הכריזה על קיום החרם ב-28 במרס 1933, ביוזמת שר התעמולה יוזף גבלס. משמרות של נאצים במדים, לעיתים חמושים ברובים, הוצבו לפני כל חנות או בית-עסק של יהודים ומנעו את כניסת הקונים.   /למידע מלא...

מדיניות השמדה: תשובות ושאלות חדשות בתולדות השואה

מילות המפתח: אנטישמיות, הפתרון הסופי (שואה), רצח עם
המאמר בוחן את הגישות הקיימות בהיסטוריוגרפיה הגרמנית ביחס לרצח היהודים. השאלה העומדת במרכז הדיון היא מה היה משקלה של האנטישמיות בחברה הגרמנית בתקופת ויימאר ובשנות ה- 30, ומה הייתה הזיקה בין האנטישמיות לבין נימוקים "תועלתניים", פוליטיים וכלכליים. העולה מן המחקרים השונים הוא שהשמדת היהודים לא היה תוצאה של שאיפת רצח קולקטיבית אלא אדישות של החברה הגרמנית ביחס לגורלם של היהודים וחסך בנורמות מוסריות. מבחינה זו האחראים להשמדה לא היו רק מבצעי הרצח בפועל. /למידע מלא...