'חברת בחורי ציון טריפולי', לוב

מילות המפתח: ציונות, יהודי ארצות האסלאם, יהודי צפון אפריקה
בראשית המאה ה- 20', עקב ייסודה של התנועה הציונית באירופה וכינוסם של קונגרסים ציוניים, החלו לקום אגודות ציוניות בקהילות היהודיות בארצות האיסלאם, בהן במדינות צפון אפריקה (כדוגמת אגודה טריפוליטאית זו).  /למידע מלא...

שער החוברת 'ז'בוטינסקי: הגבור הלאומי', מאת יצחק ספקטור, ירושלים, 1920

מילות המפתח: ציונות, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, ז'בוטינסקי, זאב
החוברת הופיעה בימי שבתו של ז'בוטינסקי במאסר. בתקופה זו הוכר ז'בוטינסקי ביישוב הארצישראלי ובתנועה הציונית כגיבור לאומי. בוועידה הציונית שהתקיימה בלונדון בחודש יולי נבחר לציר ע"י כל המפלגות הציוניות שהעמידוהו בראש רשימותיהן. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי נואם במליאת הקונגרס הציוני ה- 17, באזל, 1931

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב
זאב ז'בוטינסקי תבע בנאומו בקונגרס זה הגדרה ברורה של המטרה המדינית של התנועה הציונית, וחתירתה המפורשת והמוצהרת להשגת רוב יהודי בשטחי ארץ ישראל (משני עברי הירדן) כמנוף הכרחי לכינונה של מדינת היהודים. עקב דחיית הצעתו זו קרע בפומבי את כרטיס הציר שלו, ויצא עם חבריו למפלגה הרוויזיוניסטית מהאולם. לצידו של ז'בוטינסקי יושב הרב מאיר ברלין (לימים בר-אילן), ומאחוריו - ארתור רופין, פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן) וחיים וייצמן. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי בקרב קבוצת משתתפים בועידה השלישית של התנועה הציונית ברוסיה, שנערכה בהלסינגפורס שבפינלנד ב-1906

מילות המפתח: ציונות, ז'בוטינסקי, זאב
ועידה זו הייתה מציוני הדרך החשובים בקורות התנועה הציונית. לז'בוטינסקי היה חלק חשוב בגיבוש תוכניתה, שנודעה בשם 'תוכנית הלסינגפורס'. התוכנית דגלה בהמשך המאמצים להגשמת הציונות בארץ ישראל לצד המשך המאבק של היהודים להשגת שוויון זכויות ואוטונומיה תרבותית וקהילתית בארצות מושבם, עד לחיסול הגולה. ז'בוטינסקי עומד, ראשון מימין.  /למידע מלא...

כרזת יום העצמאות התשנ"ז (1997)

מילות המפתח: יום העצמאות, הקונגרס הציוני, כרזות
הכרזה הופקה לציון יום העצמאות הארבעים ותשעה למדינת ישראל. עוצבה על ידי גדעון שגיא. הכרזה בסימן מאה שנים לקונגרס הציוני הראשון, שנערך ב- 29 באוגוסט 1897. /למידע מלא...

הקונגרס הציוני הראשון

מילות המפתח: הקונגרס הציוני
כינוס פומבי של נציגי היהודים ממדינות שונות, אותו כינס הרצל בבזל שבשוויץ ב-29-31 באוגוסט, 1897, במטרה להקים תנועה לאומית עממית רחבה שתתמוך ברעיונותיו הציוניים. /למידע מלא...

ציונות מעשית

מילות המפתח: ציונות
תפיסה ציונית שדוגלת בעלייה והתיישבות בארץ ישראל, גם אם לא הושגו הֵיתר חוקי והסכמת השלטונות להתיישבות, ולא הובטחו מראש הזכויות המדיניות. את פעילותם של אנשי העלייה הראשונה אפשר לראות כמימוש הציונות המעשית. /למידע מלא...

הציונות הסינתטית

מילות המפתח: ציונות
גישה המשלבת וממזגת את גישת הציונות המדינית– אשר דוגלת במשא ומתן פוליטי עם מדינות העולם – עם הדרך המעשית של ההתיישבות בארץ ישראל.  /למידע מלא...