חיפושית נחושתית

מילות המפתח: חיפושיות, צבע (זואולוגיה)
חיפית נחושתית. הבוגרים ניזונים בעיקר מצוף ואבקת פרחים. צבעה הירוק מתכתי עם ברק זהבי -נחושתי חזק הוא צבע פיזיקלי. /למידע מלא...

חיפושית עם צבעי אזהרה

מילות המפתח: חיפושיות, צבע (זואולוגיה)
חיפושית בשם טריכודית הפסים.החיפושית והזחלים שלה נמצאים על פרחים וניזונים מטריפת חרקים (בעיקר הזחלים שלהם). לחיפושית דפוס של " צבעי אזהרה " - שחור אדום, המבליטים את נוכחותם. זהו דפוס צבע אופיני לחרקים רעילים ה"מסמנים" לטורפים שלהם להיזהר. /למידע מלא...

פשפש - צבעי הסוואה

מילות המפתח: הסוואה (זואולוגיה), פשפשים
תריסית ירקרקה - פשפש צמחוני הניזון ממוהל הזורם בצינורות ההובלה של עלי הצמח וגבעוליו. לפשפשים גפי פה דוקרות ומוצצות. למעשה הפה הוא קש מציצה. הם מחדירים אותו לתוך העלה ומוצצים את מוהל מהצמח. /למידע מלא...

פרפר שבתאי השקד

מילות המפתח: פרפרים, צבע (זואולוגיה)
שבתאי השקד הוא הפרפר הגדול ביותר בארץ. מוטת כנפיו מגיעה ל -15 ס"מ. הבוגרים מגיחים בתחילת האביב ופעילים בלילה.דפוס העיניים המצויירות על הכנפיים נחשב לדגם הפחדה. כאשר הפרפר פורש לפתע את כנפיו וחושף את "העיניים" נבהלים הטורפים. /למידע מלא...

זחל של פרפר שבתאי השקד

מילות המפתח: פרפרים
זחל של שבתאי השקד. הזחל בוקע מהביצה וניזון מעלים במשך 5-7 שבועות. בתקופה זו הוא גדל ויכול להגיע לאורך של 10 ס"מ.עם גמר גידולו מתגלם הזחל בפקעת התגלמות חומה וצמרית אותה הוא טווה בעצמו. /למידע מלא...

זחל פרפר - דנאית הדורה

מילות המפתח: פרפרים, צבע (זואולוגיה)
הדנאיתים הם משפחת פרפרים שניזונה מצמחי משפחת האסקלפיים. לצמחים אלה טעם וריח דוחים, האמורים להגן על הצמחים מפני אוכלי עשב. הזחלים והבוגרים הניזונים מצמחים אלה מכילים את החומרים הרעילים והדוחים בגופם. בשרם אינו טעים ובדרך זו הם מוגנים מטורפים רבים. לזחל הדנאית ההדורה צבעי אזהרה, בדפוס שחור צהוב אדום המשמשים כתמרור אזהרה לטורפים. /למידע מלא...

מצחן דו-גוני

מילות המפתח: חגבים
מצחן דו-גוני - מין של חגב השייך למשפחת המצחנים.המצחנים מתאפיינים בראש צר ומחודד. שימו לב הפה מצוי בחלק התחתון של הראש המחודד. בקצה העליון של הראש מצויות העיניים והמחושים. /למידע מלא...

חגב גובי מצרי

מילות המפתח: חגבים, ארבה
משפחת החגבים מונה כ -10,000 מינים, מהם 120 מינים מתקיימים בארץ.
גובי מצרי הוא הגדול במיני החגבים בארץ.
הכינוי " ארבה " אינו מורה על מין מסויים של חגבים אלא על תופעה ביולוגית של נדידת חגבים. כרגיל חיים חגבים כבודדים, הם אינם מתלהקים ואינם נודדים. יש מינים מסויימים הלובשים את צורת הארבה כלומר מתלהקים ונודדים בלהקות עצומות. /למידע מלא...