ראש שרביט עם רימון

מילות המפתח: רימון, מוצא (כפר), פולחנים עתיקים, ארכיאולוגיה מקראית
ראש שרביט בעל צורת רימון. נתגלה במוצא, ליד ירושלים. קוטר הרימון – 3 ס"מ. גובה הרימון – 8.5 ס"מ. התארוך: מאות ז' – ו' לפני סה"נ. הרימון מורכב משלושה חלקים: בראש הרימון ניצן ולו 8 עלעלים, במרכז שלוש טבעות ובחלק התחתון שלוש שורות של עלי גביע מוטים כלפי מטה. הרימון עשוי מחומר מלאכותי שנקרא "כחל מצרי". /למידע מלא...

טביעת חותם "למלך" מרמת רחל

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, חותמות וטביעות
ידית של קנקן חרס עליה שתי טביעות חותם, על האחת כתוב: "למלך חברון", על השנייה, הקטנה יותר, "לנרא שבנא", נתגלתה ברמת רחל. זמנה של הידית סוף המאה ה- ח' וראשית המאה ה- ז' לפני סה"נ.  בטביעה הגדולה 2X2.5 ס"מ ניתן לראות דגם חיפושית דו כנפית המאפיינת את טביעות "למלך" שנתגלו על עשרות קנקנים בארץ, ויתכן כי היא מסמלת מגילה עפה.  /למידע מלא...

אבני משקל

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מידות ומשקלות בעת העתיקה
אבני משקל שנתגלו בירושלים בעופל ובעין גדי, זמנן סוף המאה הז' לפני סה"נ. רוב המשקלות שנתגלו היו עשויות אבן.  /למידע מלא...

תל מגידו

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
"השער הכנעני" המשוחזר בתל מגידו,  שער הכניסה אל העיר מתקופת הברונזה המאוחרת (1200/1550 לפני סה"נ). /למידע מלא...

תל חצור

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, חצור (יישוב עתיק)
תל חצור הוא אתר ארכיאולוגי חשוב מתקופת המקרא. חצור שגשגה בתקופה הכנענית התיכונה (1750 לפני סה"נ בקירוב) ובתקופה הישראלית ( מאה 9 לפנה"ס) . במקרא מכונה חצור "ראש כל הממלכות" (יהושע יא 10). לחצור היה מעמד בין לאומי והיו לה קשרי מסחר עם ערי בבל וסוריה, מהם נשלחו אליה כמויות ניכרות של בדיל לתעשיית הברונזה.  /למידע מלא...

מבקרים באתר תל מגידו

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
בתל מגידו נמצא אסם תבואה עגול גדול מתקופת המלוכה. מגידו הייתה עיר מנהל ובאסם נאספו תבואות שנלקחו כמס מתושבי האיזור. /למידע מלא...

החומה הרחבה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, חזקיהו (מלך יהודה), מסע סנחריב
ממצא ארכיאולוגי מתקופת בית ראשון שנמצא ברובע היהודי בירושלים. החומה הרחבה היא קטע מחומת ירושלים שנבנתה בימי חזקיהו כחלק מההכנות לקראת מסע סנחריב שהתרחש בשנת 701 לפנה"ס. /למידע מלא...

מנהרת מים מהמאה ה 9 לפנה"ס, מגידו.

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
האזור בו שוכנת מגידו אינו עשיר במים. כבר בתקופות קדומות היה צורך קיומי למצוא פתרון לבעיית המים, בעיקר בשעת מצור. במגידו נעשה מאמץ הנדסי מרשים כדי לפתור את בעיית המים. כפי הנראה בימיו של המלך אחאב נבנתה בעיר מערכת מים שהובילה אל המעיין באמצעות מנהרה תת קרקעית. אל המנהרה ירדה מערכת מדרגות מתוך העיר.  מפעל המים המרשים הוא עדות לחשיבותה של מגידו כמרכז צבאי ומנהלי מהגדולים ביותר בעת העתיקה בארץ ישראל.  /למידע מלא...