מחיבת ציון אל הציונות: יא

מילות המפתח: ציונות, הקונגרס הציוני
מאז ימי הקונגרס הראשון מציין המושג חובבי ציון את אלה שדגלו בעבודה הישובית המעשית בארץ ישראל בלי מטרות לאומיות לעומת המושג ציונות והמושג ציונים שיש להם משמעות של תנועה פוליטית. /למידע מלא...

מילות המפתח: שבת, דיג ומדגה, יהודי סלוניקי
עד 1923 היו יהודי סלוניקי שליטים יחידים בכל עבודת הנמל והמפרץ והצטיינו במיוחד כדייגים. הכותב מתאר את האווירה המיוחדת ששררה ביניהם, לשונם ותכונותיהם וכן כיצד שבתו בשבת. /למידע מלא...

סקירה כללית: חזון דמותה של ישראל - המסורת היהודית האמריקנית

מילות המפתח: ציונות, זהות יהודית, יהודי ארצות הברית
המאמר סוקר את הגורמים שהשפיעו על עיצוב הציונות האמריקנית והדרך שבה היא רואה את ישראל: הציוויליזציה האמריקנית, המסורת היהודית האמריקנית והמפעל הציוני בארץ ישראל. בציונות האמריקנית קיים יסוד איתן של זהות אמריקנית והזדהות עם אמריקה והקמת מדינה יהודית נתפשת כחלק מהשליחות האוניברסלית האמריקנית.  /למידע מלא...

ערב שבת, ציור של מוריץ דניאל אופנהיים

מילות המפתח: שבת, אופנהיים, מוריץ דניאל
ציור של הצייר היהודי- גרמני מוריץ דניאל אופנהיים המתאר משפחה יהודית עם שובו של האב מתפילת ערבית של שבת. (Bilder aus dem altj?dischen FamilienLeben, פרנקפורט, 1882).  /למידע מלא...

גלויה עם דיוקנו של אחד העם, 1905

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם הוא כינויו הספרותי של אשר צבי גינצברג (1927-1856), מי שהיה הוגה הדעות המרכזי של "הציונות הרוחנית". מקור כינויו הספרותי 'אחד העם' בחתימה שחתם על מאמרו 'לא זו הדרך' שבו ביקר את דרכה של 'חיבת ציון'. אחד העם טען כי בחתימתו ביקש להצהיר שהוא מביע את דעתו כ"אחד העם" שענייני העם מעסיקים אותו. אחד העם לא האמין כי ההתיישבות בארץ ישראל היא הפתרון ל"צרת היהודים", והעמיד במרכז הגותו את הרעיון של הקמת 'מרכז לאומי רוחני' בארץ ישראל. על הגלויה אמרתו של אחד העם "כלי נשק טובים - לא חרב וחנית, אך רצון אדיר". /למידע מלא...

אחד העם בערוב ימיו, סביב 1925

מילות המפתח: אחד העם
אחד העם עלה לארץ בשנת תרפ"ב - 1922 עם אשתו וילדיו. תחילה התיישב בירושלים - ואחר כך עבר לתל אביב, שם הקדיש את זמנו לעריכת כל כתביו ולהעלאת זיכרונותיו על הכתב. אחד העם נפטר בתל אביב בחודש טבת תרפ"ז - 1927, ונקבר בבית הקברות הישן ברח' טרומפלדור בתל אביב. /למידע מלא...

אחד העם באחד מביקוריו בארץ ישראל

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם ערך חמישה ביקורים בארץ, בין 1891 ל- 1911, קודם עלותו ארצה ב- 1922. בעקבותיהם חשף את הליקויים והפגמים שמצא ביישוב היהודי החדש, ובראשם אופיו הפילנטרופי והחומרי. אף כי ראה בארץ את המרכז הלאומי של העם היהודי, סבר כי אין אפשרות לחסל את הגלות דרך שיבה המונית של העם ארצה, ולכן התנגד לציונות המדינית, שראתה בהקמת מדינה יהודית פתרון לבעיית העם כולו. תחת זאת הטיף ליצירת מרכז רוחני בארץ, שיקרין מאורו על יהדות הגולה. /למידע מלא...

חברי אגודת 'בני משה' בוורשה, 1895

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אגודת 'בני משה' הייתה מסדר חשאי של חברים מ'חובבי ציון', שהתארגנו ב-1889 בהנהגת אחד העם וסביב חזונו, לפיו דרוש חבר אנשים נבחרים, יחידי סגולה, הנכונים להתמסר להגשמת תחייתו הלאומית והרוחנית של עם ישראל. אחד העם היה נשיא המסדר בתקופתו הראשונה ומנהיגו הרוחני עד שחדל לפעול, ב- 1897. יושבים, מימין לשמאל: אליעזר קפלן, ד"ר אהרון סולובייצ'יק, שאול פנחס רבינוביץ, אברהם שלום פרידברג, בצלאל יפה, משה מרדכי פרוס. עומדים: עו"ד ברוך (בוריס) סטבסקי, ד"ר יוסף לוריא, חיים (ויטאלי) אלפרין, חיים נתן גינצבורג, אליהו זאב לוין-אפשטיין, ד"ר משה גוטליב, מתתיהו כהן, זאב גלוסקין, ברוך סֶרייסקי, יצחק אייזיק אליאשב. /למידע מלא...