מלחמות ישראל : מבצע קדש

מילות המפתח: מצרים, מבצע קדש, סיני, מבצע מוסקטיר, היסטוריה של מדינת ישראל. עשור ראשון
מבצע קדש (כיבוש סיני) ומבצע מוסקטיר (כיבוש תעלת סואץ) - מהלך המבצעים, ההישגים וההפסדים לכל אחד מהצדדים (ישראל, בריטניה, צרפת ומצרים). /למידע מלא...

מלחמות ישראל : בין מבצע קדש למלחמת ששת הימים

מילות המפתח: מצרים, היסטוריה של מדינת ישראל. עשור שני, מצרי טיראן
הימים שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים - התעצמות צה"ל, הסתננויות מחבלי פת"ח לישראל ופעולות התגמול של צה"ל, סגירת מיצרי טיראן ע"י המצרים וההחלטה הישראלית על מתקפה על מצרים. /למידע מלא...

מלחמות ישראל : בין מלחמת יום הכיפורים למלחמת לבנון

מילות המפתח: מצרים, פיגועי מחבלים, מבצע ליטני, הסכמי קמפ דוד, סיני, היסטוריה של מדינת ישראל. עשור שלישי, דרום לבנון
ישראל בין מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון - הסכם השלום עם מצרים ופינוי סיני, הפצצת הכור הגרעיני העיראקי, פיגועי טרור של אש"ף בצפון הארץ ופעולות תגמול של צהל, ביניהן "מבצע ליטני" בדרום לבנון. /למידע מלא...

שילה : מרכז מקודש לשבטי ישראל

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, תנ"ך. שמואל, מקדשים, שילה (יישוב עתיק), ארכיאולוגיה מקראית
המאמר שחובר על ידי ארכיאולוג שחפר בשילה סוקר את תולדות העיר שילה על פי ספרי המקרא ועל פי הממצא הארכיאולוגי. /למידע מלא...

כיבוש לכיש בידי סנחריב מלך אשור

מילות המפתח: היסטוריוגרפיה מקראית, תל לכיש, יהודה (ממלכה), מזרח קדום, ארכיאולוגיה מקראית, אשור, תנ"ך. ישעיהו
כיבוש העיר לכיש בימי חזקיהו מלך יהודה על פי תבליטים בארמון מלך אשור ועל פי ממצאים ארכיאולוגיים בתל לכיש. /למידע מלא...

מילות המפתח: אתרים ארכיאולוגיים, גן לאומי תל לכיש, ארכיאולוגיה מקראית
מידע על תל לכיש - אחד התלים הגדולים והחשובים ביותר מתקופת המקרא בארץ ישראל. /למידע מלא...

לב העניין

מילות המפתח: מצרים, לב, מנהגי קבורה, אמונה
מקומות שונים במקרא מתוארים אבריו הפנימיים של האדם, ובמיוחד הלב והכליות, כמקום שבו שוכנים הרגשות והמחשבות, ושם מתקבלות ההחלטות של האדם על מעשיו. ניתן לראות את המקור לתפיסה זו בעולמם הדתי של המצרים הקדמונים שהאמינו כי לאחר המוות שוקלים האלים את ליבו של הנפטר כדי לדעת אם הוא ראוי  לחיי נצח. /למידע מלא...

למי החותמת?

מילות המפתח: חותמות וטביעות
על התפקידים שהיו לחותמות בעת העתיקה, ועל האופן שבו השתמשו בהם.מתוך הראליה המקראית והממצאים הארכיאולוגיים עולה שהחותם היה פריט אישי שעל פיו היה ניתן לזהות את בעליו. הדבר מסביר מדוע נתן יהודה את חותמו לתמר כערבון וכן את משמעות השימוש בחותם כמטאפורה במקרא. /למידע מלא...