מנהרת מים מהמאה ה 9 לפנה"ס, מגידו.

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
האזור בו שוכנת מגידו אינו עשיר במים. כבר בתקופות קדומות היה צורך קיומי למצוא פתרון לבעיית המים, בעיקר בשעת מצור. במגידו נעשה מאמץ הנדסי מרשים כדי לפתור את בעיית המים. כפי הנראה בימיו של המלך אחאב נבנתה בעיר מערכת מים שהובילה אל המעיין באמצעות מנהרה תת קרקעית. אל המנהרה ירדה מערכת מדרגות מתוך העיר.  מפעל המים המרשים הוא עדות לחשיבותה של מגידו כמרכז צבאי ומנהלי מהגדולים ביותר בעת העתיקה בארץ ישראל.  /למידע מלא...

ארמון המלכים עמרי ואחאב, שומרון

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, שומרון (יישוב עתיק)
שומרון הייתה בירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס. שומרון מזוהה בכפר הערבי סבסטיה שבהרי השומרון. המלך אחאב ביצר את העיר ובנה בה בניינים מפוארים. אחד מבנינים אלה הוא בית השן, בניין מפואר המעוטר בשנהבים. שרידי בניין זה התגלו בחפירות ארכאולוגיות. העיר שומרון נחרבה בשנת 721 לפנה"ס תוך כדי כיבוש ממלכת ישראל על ידי אשור.  /למידע מלא...

מזבח במקדש כנעני במגידו

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
תל מגידו הוא מן החשובים והמרשימים שבתלי ארץ ישראל. חשיבותה של העיר מגידו, נבעה ממיקומה על צומת דרכים ראשי. במקום זה עברה והתפצלה "דרך הים" הבינלאומית. בתמונה נראה מקדש כנעני במגידו ובו מבנה מרשים של במת פולחן עגולה. /למידע מלא...

מעין הגיחון בירושלים

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, נקבת השילוח, ירושלים העתיקה
מעיין הגיחון הוא מקור המים המרכזי של עיר דוד, ירושלים העתיקה. מי המעיין שימשו את תושבי העיר לשתייה וכן הובלו דרומה בתעלה הכנענית על מנת להשקות את השדות החקלאיים שבנחל קדרון. בשנת 701 לפנה"ס עלה סנחריב מלך אשור וצר על ירושלים. כחלק מהערכות להגנת ירושלים מפני המצור, היטה חיזקיהו את מי הגיחון לברכה שהתקין בתוך החומות. ההטיה נעשתה על ידי חציבת נקבה.  /למידע מלא...

גן ארכיאולוגי בתל באר שבע

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, תל באר שבע
בתל באר שבע נחשפו שני שליש משטח העיר של התקופה הישראלית הקדומה (מאה 10 לפני סה"נ).  בתל הוקמה בעת ההיא עיר מינהל מבוצרת, הכוללת מחסנים, מבני ציבור ומפעל מים מתוחכם, המעיד על יכולת הנדסית גבוהה. מוצג מיוחד במינו הוא מזבח הקרנות המשוחזר, שחלקים ממנו התגלו באתר.  /למידע מלא...

המצודה בתל ערד

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, תל ערד
החלק העליון של העיר הקדומה ערד מכונה "תל המצודות", וראשיתו בתקופה הישראלית (החלה ב- 1,200 לפני סה"נ). במקום הוקמו במהלך השנים מספר מצודות, זו על חורבותיה של קודמתה. המצודות הוקפו בחומה חזקה. ותפקידן היה לשמור על הדרך העוברת בסמוך לערד.  /למידע מלא...

הר גריזים

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), ארכיאולוגיה מקראית, הר גריזים
בחפירות הארכיאולוגיות בהר גריזים נמצאו שרידי מקדש. השלב הראשון של המקדש בהר גריזים הוקם באמצעות המאה החמישית לפנה"ס בידי סנבלט החורוני בן דורם של עזרא ונחמיה. סנבלט של ימי נחמיה היה ככל הנראה תושב היישוב חוורה (חורון) הנמצא למרגלות הר גריזים והיה מצאצאי שארית הפלטה הישראלית שנותרה בשומרון לאחר חורבן העיר בידי האשורים.   /למידע מלא...

תל גזר : שער העיר מתקופת שלמה המלך

מילות המפתח: גזר (יישוב עתיק), ארכיאולוגיה מקראית
תל גזר הוא אתר ארכיאולוגי המזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר. לפי התאור המקראי נמסרה גזר לידי שלמה המלך בידי מלך מצרים, בערך בשנת 950 לפנה"ס. ארכיאולוגים רבים סבורים כי השער שבתמונה הוא שער מימיו של שלמה המלך. השער היה שער שש תאי כנעני אופייני. החלל הפנימי הכיל ספסלים, גג ותעלת ניקוז.  /למידע מלא...