החכמים והחברה הישראלית : החכמים ויהודי הגליל

מילות המפתח: גליל, תקופת בית שני
מאמר זה דן בהשפעתם של החכמים בתקופת בית שני על החברה הישראלית הגלילית. /למידע מלא...

בין בבל לארץ ישראל : עולם התלמוד ועימותים אידיאולוגיים בהיסטוריוגרפיה של העת החדשה

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, היסטוריוגרפיה יהודית
המאמר דן בגישות השונות לחקר התלמוד - הגישה האורתודוכסית מחד וגישת  "חכמת ישראל".  המאמר בא לבחון  כיצד הגישות השונות השפיעו  על החוקרים בני המאה הי"ט הן בגבולות עיסוקם ההיסטוריוגרפי והן בכיווני חקירתם.  /למידע מלא...

מגמות משיחיות בסוף ימי הבית השני

מילות המפתח: משיחיות, תקופת בית שני
מאמר זה בוחן את הופעתן של מגמות משיחיות בעם ישראל בימי הבית השני, תוך בחינת הכתבים של הקבוצות השונות שהיו בעם בתקופה זו.  /למידע מלא...

המונח 'כתר תורה' בספרות חז"ל ומשמעותו החברתית (על מאבקם של חז"ל להנהיג את העם)

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, חז"ל, הנהגה דתית
השבר המדיני והחברתי בארץ ישראל שלאחר חורבן הבית ומרד בר-כוכבא, גרם לשבר רוחני ודתי בישוב היהודי. העדפת 'כתר תורה' על פני 'כתר כהונה' ו'כתר מלכות', נובעים לדעת המחבר, מהכרתם של חכמים בצורך המיידי לבסס מערכת הנהגה שתוכל להנהיג ולהוביל את העם. את הבסיס להנהגה זו הבינו ב'כתר בתורה' – לימוד וקיום התורה ומצוותיה. /למידע מלא...

"שבט ומחוקק" : על דפוסי מנהיגות חדשים בתקופת התלמוד בארץ ישראל ובבבל

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, מנהיגות
המאמר מתאר את ההבדלים שבין ההנהגה בארץ-ישראל לבבל לאחר חורבן בית המקדש השני. למרות הדמיון שבין שני המרכזים – נשיאות וחכמים בא"י וראשות הגולה וחכמי הישיבות בבבל, קיימים כמה הבדלים ביניהם. המאמר מתמקד בהבדלים של רציפות היסטורית, עוד מימי בית המקדש השני, לעומת מוסדות חדשים; מוסד כפול מראשיתו, לעומת התפצלות הדרגתית וכן העברת תפקיד בירושה, לעומת מינוי ע"פ כישורים בלבד. /למידע מלא...

היהודי כתושב עיר

מילות המפתח: ימי הביניים, יהודי ארצות האסלאם, יהודי אירופה
על ההבדל בין מעמדו של היהודי בעיר הנוצרית למעמדו בעיר המוסלמית בימי הביניים. ההשוואה מתייחסת למקומה של העיר בסדר החברתי הכללי וכן להבדלים ביחס לאזורי המגורים כגורמים שהשפיעו על כך שהיה יחס חיובי יותר ליהודים בעולם המוסלמי. /למידע מלא...

מילות המפתח: ימי הביניים, ארגון קהילה, היסטוריה של עם ישראל, חרם היישוב
תיאור הסיבות השונות שניתנו במחקר ל'חזקת היישוב', התקנה  שבאה להגביל את הזכות להתיישב במקום מסוים: הרצון למנוע תחרות כלכלית, הרצון לשמור על אופיו של היישוב ועל המסגרת הקהילתית והגנה על הקהילה מפני התערבות השלטונות. /למידע מלא...

אל היכל ההשכלה: מחזון למציאות

מילות המפתח: חינוך יהודי, תקופת ההשכלה, יהודי מזרח אירופה
המשכילים היהודים במזרח אירופה במאה ה- 19 נקטו באסטרטגיה משולבת: הם הדגישו את השלילה במערכת החינוך המסורתית ובמקביל הציגו את מערכת החינוך החדשה כפתרון האולטימטיבי לכל חולייה של החברה. המאמר סוקר את המשותף לבתי הספר המשכיליים ואת הדגש שניתן לחינוך הבנות. /למידע מלא...