מי יאכיל את העולם

מילות המפתח: הנדסה גנטית, הנדסת מזון, חקלאות, צמחים בשימוש האדם, אוכלוסייה
הנתונים מעידים שקצב גידול האוכלוסין בעולם מחייב להכפיל ואף לשלש את הייצור החקלאי העולמי. ההנדסה הגנטית הצליחה להוכיח שניתן להגביר את הייצור החקלאי באופן משמעותי, והעוסקים בתחום מדגישים כי ההנדסה הגנטית יוצרת חקלאות ידידותית יותר לסביבה, שצורכת פחות קרקע, משתמשת בפחות כימיקלים, ובמקביל מבטיחה תנובה גדולה ומזינה יותר ליחידת שטח. /למידע מלא...

ירושלים בירת ישראל

מילות המפתח: ישראל, כנסת, ירושלים (יישוב עירוני), אומות מאוחדות, יחסי ישראל-ערב
מידע על ירושלים כבירת ישראל - על מעמד ירושלים בתכנית החלוקה (שנת 1947) ובדיוני האו"ם (שנת 1949), על ירושלים בירת ממלכת ישראל ועל ירושלים בזיכרון ההיסטורי של עם ישראל. /למידע מלא...

דתיים וחילונים בישראל: אמנה חברתית?

מילות המפתח: חילוניים ודתיים
מאמר המתמקד בטעון כי העימות בין דתיים לחילוניים איננו מבטא רק תהליכים של ניכור ופירוק, אלא יש לו גם היבטים אחרים של שחרור חברתי ופלורליות תרבותית. /למידע מלא...

כל ההישגים, וגם כמה ממה שהיה יכול להיות טוב יותר

מילות המפתח: עלייה וקליטה, גבולות ישראל, יחסי ישראל-ערב, חילוניים ודתיים
מאיר עוזיאל - סופר, עיתונאי וסאטיריקן, מונה כמה דברים שהיינו יכולים להגיע איתם לחגיגות ה-50 למדינה במצב עוד יותר מוצלח: עלייה, גבולות (חצי האי סיני), דתיים וחילוניים ושלום. /למידע מלא...

מחמישים שנה של סערה לחמישים שנה של דיאלוגים

מילות המפתח: ישראל ויהדות התפוצות, זהות ישראלית, זהות יהודית, ציונות ושואה, חילוניים ודתיים
הסופר א. ב. יהושע מדבר על הקשר בין השואה להקמת מדינת ישראל, על הזהות הישראלית ויחסי חילוניים ודתיים. /למידע מלא...

ירושלים במצור

מילות המפתח: בן צבי, יצחק, מלחמת השחרור, דרך בורמה, ירושלים (יישוב עירוני)
בעקבות החלטת כ"ט בנובמבר הועמדו תושביה היהודים של ירושלים מול מתקפה צבאית הן של ערביי העיר וסביבותיה והן של הליגיון הירדני. העיר הייתה למעשה נצורה ותנאי החיים בה היו קשים. לאחר קום המדינה נפל הרובע היהודי שבעיר העתיקה ועבר לשליטת ירדן. היישוב היהודי התרכז בעיר החדשה ועיקר המאמץ הושקע ביצירת קשר בינה לבין השפלה. לשם כך נסללה דרך בורמה. /למידע מלא...

היכן הסטטוס קוו?

מילות המפתח: ישראל, יהדות, דת ומדינה, מדע המדינה, חילוניים ודתיים
המונח 'סטאטוס קוו' הוא ביטוי מסכת היחסים בין דתיים לחילוניים בישראל והשתקפותם במסגרות ממלכתיות. אבי המונח הוא כנראה ד"ר זרח ורהפטיג, שאמר בשנת 1947 כי "הבעיות הדתיות הכי חשובות הזקוקות לסידור קונסטיטוציוני הן ההבטחה לשמירת יום המנוחה - שבת, תחיקת המשפחה והמעמד האישי, לרבות סידור ענייני ההקדשות, וארגון הקהילות והרבנות. מתקבל על הדעת שבכל העניינים האלה, תהיה הבטחת ה'סטאטוס קוו' הפתרון הרצוי".
מהו ה'סטאטוס קוו', שאותו הוא ביקש להבטיח? האם התכוון למציאות שהותוותה באותם ימים ושקיבלה ביטוי בתחיקה המנדטורית ובהחלטות המוסדות הלאומיים? /למידע מלא...

יושבי הארץ אכזרים לבאים מארץ מרחקים

מילות המפתח: מגורשי ספרד, ספרדים, עליות לארץ-ישראל, אשכנזים, צפת (יישוב עירוני), ירושלים (יישוב עירוני)
על העליות לארץ-ישראל במאות ה-15 וה-16. תאור הרכבה ואופיה של החברה היהודית בארץ לאחר הגעתם של גלי העלייה הללו, ובמיוחד החותם שהטביעו ביישוב היהודי (בעיקר בירושלים ובצפת) העולים מגורשי ספרד. /למידע מלא...