מילות המפתח: פורים, שיבת ציון (פרס), תנ"ך. אסתר, אסתר (המלכה), מרדכי (היהודי), פרס (ממלכה)
חיפוש אחר משמעות המגילה מתוך הרקע ההיסטורי שלה לפני ואחרי הקרבות הגדולים של אחשוורוש. על פי המאמר מגילת אסתר כמתרחשת סביב השנים 482- 480 לפנה"ס . המשתה שמתואר בפרק א' הוא כינוס ההכנה לקרב הגדול, פרק ב' והלאה מתרחשים לאחר הכישלון במלחמה ומרדכי ואסתר- הם יהודים מתבוללים שרק גזיררת המן מזכירה להם את יהדותם. /למידע מלא...

מחלק המשפחות

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), עזרא (הסופר), נחמיה בן חכליה, נשים נוכריות
החלטתו של עזרא הסופר לגרש את הנשים הנוכריות נבעה מתוך תפיסה שהשארת המצב מאיימת על הקיום היהודי.  הרב מדן סוקר את הדרכים השונות שבהן התמודדו המנהיגים באותה תקופה עם הבעיה: עזרא פעל  מכוח סמכותו התורנית ונחמיה מכוח סמכותו המלכותית. /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, כורש (מלך פרס)
מאמר הסוקר את דמותו של כורש מלך פרס ואת היותו הגורם המדינאי החשוב לשיבת ציון. דוד בן גוריון ראה בכורש את גדול המדינאים של אותה תקופה ואת גדול המצביאים של אותה תקופה אשר בזכותו התחזקה היהדות לכל תקופת הבית השני.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, שיבת ציון (פרס), גלות בבל
התנ"ך מספר על 'שיבת ציון' שבה 'היינו כחולמים' ומתייחס לשיבת היהודים מבבל לירושלים לאחר הצהרת כורש בשנת 538 לפני הספירה. דוד בן-גוריון התייחס בכתביו לשלוש 'שיבות ציון'. האחת היא השיבה של בני ישראל ממצרים לארץ כנען, השנייה היא שיבת ציון הנזכרת לעיל ואילו השלישית והחשובה מכולן, על פי בן-גוריון, היא שיבת ציון המודרנית לאחר אלפי שנות גלות. המאמר מביא את התייחסותיו השונות של בן-גוריון לשלוש 'שיבות ציון' אלו ומסביר מדוע ראה בן גוריון את שיבת-ציון המודרנית כ'שיבת' כל ה'שיבות'.  /למידע מלא...