עיקרי הלקחים העולים מנבואות ישעיהו

מילות המפתח: נבואה, פילוסופיה מקראית, תנ"ך. ישעיהו
דיון מפורט בנושאים המרכזיים בנבואת ישעיהו תוך הפנייה לפסוקים בנבואות ומעט השוואה לדברי נביאים אחרים.  /למידע מלא...

ירמיהו, אישיותו ותורתו : המחאה נגד המוסכמות

מילות המפתח: נבואה, פילוסופיה מקראית, תנ"ך. ירמיהו
ירמיהו הנביא יוצא בנבואותיו נגד סמלים חיצוניים המחליפים את הערכים שהם מבטאים. הוא מתנגד למנהגים מושרשים היטב בתפיסה הדתית של אנשי ירושלים. ההמאמר סוקר את מחאתו של ירמיהו בנוגע לקורבנות, למקדש, לארון וללוחות הברית. /למידע מלא...

צל, צלם, צלם אלוהים

מילות המפתח: בריאת העולם, תנ"ך. בראשית, פילוסופיה מקראית
מהו צלם אלוהים? מכתבים שנמצאו בארכיונים של מלכי אשור מאירים באור חדש את המושג. דיון בממצאים ובמשמעותם לגבי תפיסת האדם במקרא. /למידע מלא...

יחס המקרא לאלילות של הנוכרים

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, יהדות ואלילות, מונותיאיזם
המאמר סוקר את יחס המקרא לפולחן האלילי המתבצע על ידי נוכרים. ספר דברים משקף את התפיסה שהנהגת העמים נעשית על ידי כוחות הטבע ולכן עבודת האלילים על ידי הנוכרים היא חלק מסדר העולם שהאל קבע. חזון אחרית הימים של ישעיהו יוצא נגד עבודת האלילים ושואף לכך שכל האומות יעבדו את ה'. מזמור פ"ב בתהילים רואה באלילות את הסיבה להשחתה המוסרית של העולם ומייחל לאמונה באל אחד. המקור הכהני בתורה סובר שהאל קשור לכל הבריות אך ברמות שונות של קשר. לכלל האנושות האל דואג מבחינה חברתית ומוסרית, אך רק לעם ישראל יש קשר פולחני עימו. /למידע מלא...

גלוי ועקיף בהתייחסות למגיה

מילות המפתח: אלישע (הנביא), כישוף, נעמן (מקראי)
בסיפור הריפוי של צרעת אלישע (מלכים ב' ה') יש פולמוס בנושא המגיה. מטרת הסיפור היא לשלול את האמונה בכוחות מאגיים ולבסס את האמונה כי ריפוי הוא תוצאה של רצון ה'. הסיפור מתאר ציפיה מפורשת של נעמן להרפא מצרעתו על ידי מעשה מאגי של הנביא, ולעומתה- תיאור הריפוי שלא באמצעות מגיה. /למידע מלא...

גלוי ועקיף אצל בעלת האוב (שמואל א' כח 25-3)

מילות המפתח: שאול (המלך), כישוף
ניתוח סיפור ביקורו של שאול אצל בעלת האוב, מגלה שיש בו מורכבות. מצד אחד הסיפור מדגיש במפורש ששאול חוטא בכך שפונה אל מגדת העתידות, מצד שני הוא מציג אותה באופן חיובי: מקצוענית, רגישה וחכמה. הדבר משקף את עמדתו המהוססת של מחבר ספר שמואל, המכיר בחוק התורה האוסר פניה לאובות ולידעונים, אך מכיר בכוחם ככוח אמיתי לגלות את העתיד. /למידע מלא...

חותם

מילות המפתח: נבואה, כישוף
חותם טביעה דמוי חרפושית נושא כתובת על גבי אבן אכטיס לבנה מן המאה שמינית לפני הספירה.
החותם המוצג במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, מופרד לארבע רצועות רוחב: ברצועה העליונה חקוקה הכתובת 'ללחש', ברצועה השניה - שני עופות דורסים משני עבריו של יצור (חרק?) כלשהו ברצועה השלישית - שני גריפונים משני עבריו של צמח לוטוס וברצועה התחתונה גלגל השמש. הסגנון האומנותי של החותם כמו גם צורתו מלמדים על השפעה מצרית מובהקת. /למידע מלא...

ראש חץ

מילות המפתח: נבואה, כישוף
במוזיאון ארצות המקרא מוצג ראש חץ עשוי ברונזה מאמצע המאה ה-11 לפני הספירה בקירוב. על שני פניו של ראש החץ חרותה כתובת: פנים: 'חצ שמדע בן ישבע' (חץ שמדע בן ישבע), אחור: 'אש שפט הצר' (איש שפט הצורי). הכתובת על ראש החץ מזהה אולי את בעליו (שמדע בן ישבע) ואת מוצאו (שם מקום או שם המשפחה / שבט - 'שפט') וכן את שם עיר הממלכה - צור. ראשי חץ דומים הנושאים כתובות התגלו במספר אתרים בארץ ישראל ולבנון, וזמנם מאות 11-12 לפני הספירה. בכל הכתובות מצוין שם פרטי (X בן Y).
לא ברור מדוע נחרתו הכתובות על ראשי החצים ומה היה שימושם. יש הסבורים כי מדובר בחצים ששימשו לצרכים מאגיים ויש אף הקושרים אותם לנוהג הניחוש המוזכר בספר יחזקאל כ"א, 26. /למידע מלא...