רועים ופארובקים – הכפר, מקום מסתור לילדים

מילות המפתח: פולין, ילדים בשואה, הצלה (שואה)
מדוע רק יהודים מעטים ניצלו בכפרים הפולנים בתקופת משטר הכיבוש הנאצי? בגלל השליטה הרפויה למדי של הגרמנים בכפרים ובגלל המרחב הגאוגרפי שלהם, יכלו להסתתר בהם יותר יהודים משהסתתרו בהם בפועל. בין היהודים שנמלטו לכפרים היו גם ילדים. כמה ילדים יהודים ברחו לכפרים? וכמה מהם ניצלו בהם בזהות שאולה? נוכח נסיבות הבריחה הקשות והקשיים להשתלב בחיי הכפר, נוכח היחס העוין של רוב האוכלוסייה הכפרית כלפי היהודים, נראה שלא רבים. אפשר לשער שלא יותר ממאות. /למידע מלא...

המלחמה ורצח יהודי ליטא

מילות המפתח: שואה, הפתרון הסופי (שואה), מלחמת העולם השנייה, יהודי ליטא
מעשי הרצח הראשונים בליטא החלו ביוני 1941 וכוונו נגד גברים יהודים וקומוניסטים. אולם, החרפת מצב האספקה והעיכובים הבלתי צפויים במהלך המלחמה בחזית ברית המועצות גרמה לכך שרציחתם של יהודי ליטא, כולל נשים וילדים, החלה עוד בעיצומה של המלחמה, ולא כפי שתוכנן בסיומה. ממחצית אוגוסט 1941 ועד סוף נובמבר נרצחו 120.000 יהודי ליטא. /למידע מלא...

יישוב מחדש של יהודים: הרהורים על ההיסטוריה המקדימה של השואה

מילות המפתח: הפתרון הסופי (שואה), העברת אוכלוסין
המאמר מתאר את השפעות הגומלין בין מדיניות הגירוש של יהודים ושל פולנים לבין התכניות להעביר לתחום הרייך למעלה מ-500,000 פולקסדויטשה. יש במאמר דוגמאות רבות כיצד תכניות לגירושם של יהודים או רציחתם באזור מסוים היו תוצאה של הצורך לפנות מקום עבור הפולקסדויטשה, וכן דוגמאות לכך שהייתה קיימת זהות פרסונאלית בין האחראים על הפתרון הסופי של השאלה היהודית לבין האחראים על ביצוע יישובם מחדש של הפולקסדויטשה. /למידע מלא...

שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז

מילות המפתח: מחנות ריכוז (שואה), מצוות (יהדות), שואה ויהדות
המאמר עוסק בשמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות-הריכוז, מחנות ההשמדה ומחנות העבודה. אחד הגורמים המכריעים שהשפיעו על יכולתם של האסירים לשמור על חגי ישראל היה סוג המחנה שבו נכלאו. התנאים היו שונים בכל אחד מסוגי המחנות. קיים גם הבדל בין גברים לנשים בכל הנוגע לאופן שמירת המסורת. שמירת המצוות ביטאה את רצונם העז של האסירים ואת הצורך שלהם להצהיר על יהדותם ועל אנושיותם לנוכח הבהמיות הנאצית. /למידע מלא...

המדיניות הנאצית : החלטות לקראת הפתרון הסופי

מילות המפתח: הפתרון הסופי (שואה)
במאמר נבחנות נקודות ההסכמה ונקודות המחלוקת בין ההיסטוריונים ביחס לתאריך קבלת ההחלטה על הפתרון הסופי ותפקיד הרשויות המקומיות בתהליך קבלת ההחלטות. בראונינג סוקר את הדעות השונות: האם ההחלטה הבסיסית התקבלה כבר בשנות ה-20 האם התקבלה במועד כלשהו במהלך שנת 1941, או שלא התקבלה מעולם. על פי בראונינג ההחלטה התקבלה בראשית אוקטובר 1941.  /למידע מלא...

הפתרון הסופי של שאלת היהודים - התגבשותו ויישומו : מצב המחקר

מילות המפתח: הפתרון הסופי (שואה)
המאמר סוקר את הגישות המחקריות השונות ביחס ל"פתרון הסופי". במשך שנים רבות היה מקובל שההשמדה היא תוצאה של תכנון מוקדם ואידיאולוגיה מגובשת שבאה ליד ביטוי מעשי עם פרוץ המלחמה. על גישה זו קמו מערערים שטענו שההשמדה היא תוצאה של מנגנון בירוקראטי "המתגלגל במדרון העשייה" , תוצאה של יוזמה מלמטה ומאבקי כוח בין מנגנוני המדינה הנאצית, חלק מתופעות רחבות יותר, לאו דווקא אידיאולוגיות כמו ארגון מחדש של אירופה, או "תרגום" דבריו של היטלר שנאמרו בכלליות ע"י אנשי הביצוע.  /למידע מלא...

בוכנוולד

מילות המפתח: מחנות ריכוז (שואה), בוכנוואלד (מחנה השמדה)
מחנה ריכוז מצפון לווימאר, מהגדולים בגרמניה, לו היו כ-130 מחנות משנה ויחידות-חוץ. המחנה הוקם ביולי 1937, ונועד לאסירים פלילים. ב 1938, לאחר "ליל הבדולח", נשלחו לבוכנוולד  10,000 יהודים אשר סבלו מייחס אכזרי. בחורף 1938-1939 שוחררו כ 9370 אסירים, 600 אחרים התאבדו. באפריל 1945 שוחררו מהמחנה 21,000 איש מתוכם 4,000 יהודים ובהם 1000 ילדים. /למידע מלא...

ברגן-בלזן

מילות המפתח: מחנות ריכוז (שואה), ברגן-בלזן (מחנה ריכוז)
מחנה ריכוז בגרמניה, ממוקם בסקסוניה התחתית בצפון גרמניה. המחנה הוקם ב 1943 וכלל 5 מחנות משנה. במרס 1944 הפך המחנה בהדרגה למחנה ריכוז, בזמן צעדות המוות הוצעדו יהודים רבים, ובהן 20,000 נשים, המחנה לא נערך לקליטתם ורבים מהם נספו. ב 15 באפריל 1945 שוחרר המחנה על ידי הצבא הבריטי. משחרור המחנה ועד 1951 תפקד כמחנה עקורים. /למידע מלא...