הצהרת כורש

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), הצהרת כורש
דף מידע על הצהרת כורש, הצהרה שניתנה על ידי המלך הפרסי בשנת 538 לפנה"ס ואפשרה ליהודים לחזור מגלות בבל ולבנות את בית המקדש. דף המידע מספר על תוכנה של ההצהרה, על הרקע ההיסטורי שלה ועל המקבילה הבבלית - "גליל כורש". /למידע מלא...

בן גוריון ושרת: צמיחתן של שתי אסכולות מדיניות בממשלת ישראל

מילות המפתח: שרת, משה, בן-גוריון, דוד, פעולות תגמול, מדיניות חוץ
בשנות ה- 50 המוקדמות היו בממשלת ישראל שתי אסכולות חשיבה - אקטיביסטית שאותה ייצג בן גוריון ומתונה שאותה ייצג משה שרת. הפער בין האסכולות האלה בלט הן בשאלת התגובה להסתננות הערבים למדינת ישראל והן במידת הפתיחות לחשיבה המערבית.  עם עלייתו של שרת לראשות הממשלה בסתיו 1953 הוא אישר כמה פעולות תגמול אך התנגד לגמול אוטומטי. /למידע מלא...

דוד בן-גוריון: "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי להיחקק אף הוא בתולדותינו" : חזון החינוך הממלכתי של דוד בן-גוריון

מילות המפתח: ישראל, בן-גוריון, דוד, חינוך ממלכתי
דוד (גרין) בן-גוריון (1886 - 1973), הידוע גם בכינויו "הזקן", היה ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון של מדינת ישראל, ונחשב לאדריכלה של המדינה. במהלך שנותיו בראשות הממשלה עיצב בן-גוריון את דמותה של המדינה הצעירה.  במסה המקיפה "נצח ישראל"  שרטט בן-גוריון גם את דיוקנה הרעיוני של מערכת החינוך הממלכתית שזה עתה קמה. קביעתו כי "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי [...] להיחקק אף הוא בתולדותינו" נבעה מן הייעוד המרכזי (והלאומי) שהציב למערכת החינוך: לעצב "במידה רבה, ואולי מכרעת" את "קלסתר פניו הרוחניים של הנוער ועל-ידי כך – של העם".  /למידע מלא...

מילות המפתח: פורים, שיבת ציון (פרס), תנ"ך. אסתר, אסתר (המלכה), מרדכי (היהודי), פרס (ממלכה)
חיפוש אחר משמעות המגילה מתוך הרקע ההיסטורי שלה לפני ואחרי הקרבות הגדולים של אחשוורוש. על פי המאמר מגילת אסתר כמתרחשת סביב השנים 482- 480 לפנה"ס . המשתה שמתואר בפרק א' הוא כינוס ההכנה לקרב הגדול, פרק ב' והלאה מתרחשים לאחר הכישלון במלחמה ומרדכי ואסתר- הם יהודים מתבוללים שרק גזיררת המן מזכירה להם את יהדותם. /למידע מלא...

מחלק המשפחות

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), עזרא (הסופר), נחמיה בן חכליה, נשים נוכריות
החלטתו של עזרא הסופר לגרש את הנשים הנוכריות נבעה מתוך תפיסה שהשארת המצב מאיימת על הקיום היהודי.  הרב מדן סוקר את הדרכים השונות שבהן התמודדו המנהיגים באותה תקופה עם הבעיה: עזרא פעל  מכוח סמכותו התורנית ונחמיה מכוח סמכותו המלכותית. /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, אברהם (אבינו)
המאמר דן בויכוח בין קויפמן, חוקר המקרא  לבן גוריון. לפי קויפמן עם ישראל התגבש לעם רק בימי שעבוד מצרים ויציאת מצרים. על פי דוד בן גוריון- עם ישראל התגבש  לפני כן, עוד בימי אברהם העברי, כלומר, בארץ המובטחת.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, אברהם (אבינו)
סיפור חי אברהם הוא דוגמא לעקרון: "מעשה אבות סימן לבנים". המאורעות בחיי אברהם כ"תמצית מרומזת של כל ההיסטוריה היהודית": האמונה באל יחיד בורא העולם, ההתנחלות בארץ המובטחת והשיבה אליה, הגלות וסבלותיה, העקידה "של אלפים ורבבות ומיליונים יהודים" במהלך תקופת הגלות. בנוסף, אירועי חייו של אברהם משתקפים גם בימי מדינת ישראל המודרנית, דוגמת חלוקת הארץ ועקדת הבנים.  /למידע מלא...

מילות המפתח: גאולה (מושג דתי), בן-גוריון, דוד, תנ"ך. נביאים אחרונים
מכתביו של בן-גוריון עולה כי ראה את מקומו של התנ"ך בתקומתו של העם ההודי, לא רק כנותן תוקף לחזרת ישראל לארצו, אלא גם כמציב חזון של צדק חברתי, אחוה אנושית ושלום אוניברסלי . ייעודו של עם ישראל על פי המקרא הוא לפעול למימוש ולהגשמת חזון זה. /למידע מלא...