מחיבת ציון אל הציונות: יא

מילות המפתח: ציונות, הקונגרס הציוני
מאז ימי הקונגרס הראשון מציין המושג חובבי ציון את אלה שדגלו בעבודה הישובית המעשית בארץ ישראל בלי מטרות לאומיות לעומת המושג ציונות והמושג ציונים שיש להם משמעות של תנועה פוליטית. /למידע מלא...

בן גוריון ושרת: צמיחתן של שתי אסכולות מדיניות בממשלת ישראל

מילות המפתח: שרת, משה, בן-גוריון, דוד, פעולות תגמול, מדיניות חוץ
בשנות ה- 50 המוקדמות היו בממשלת ישראל שתי אסכולות חשיבה - אקטיביסטית שאותה ייצג בן גוריון ומתונה שאותה ייצג משה שרת. הפער בין האסכולות האלה בלט הן בשאלת התגובה להסתננות הערבים למדינת ישראל והן במידת הפתיחות לחשיבה המערבית.  עם עלייתו של שרת לראשות הממשלה בסתיו 1953 הוא אישר כמה פעולות תגמול אך התנגד לגמול אוטומטי. /למידע מלא...

דוד בן-גוריון: "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי להיחקק אף הוא בתולדותינו" : חזון החינוך הממלכתי של דוד בן-גוריון

מילות המפתח: ישראל, בן-גוריון, דוד, חינוך ממלכתי
דוד (גרין) בן-גוריון (1886 - 1973), הידוע גם בכינויו "הזקן", היה ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון של מדינת ישראל, ונחשב לאדריכלה של המדינה. במהלך שנותיו בראשות הממשלה עיצב בן-גוריון את דמותה של המדינה הצעירה.  במסה המקיפה "נצח ישראל"  שרטט בן-גוריון גם את דיוקנה הרעיוני של מערכת החינוך הממלכתית שזה עתה קמה. קביעתו כי "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי [...] להיחקק אף הוא בתולדותינו" נבעה מן הייעוד המרכזי (והלאומי) שהציב למערכת החינוך: לעצב "במידה רבה, ואולי מכרעת" את "קלסתר פניו הרוחניים של הנוער ועל-ידי כך – של העם".  /למידע מלא...

סקירה כללית: חזון דמותה של ישראל - המסורת היהודית האמריקנית

מילות המפתח: ציונות, זהות יהודית, יהודי ארצות הברית
המאמר סוקר את הגורמים שהשפיעו על עיצוב הציונות האמריקנית והדרך שבה היא רואה את ישראל: הציוויליזציה האמריקנית, המסורת היהודית האמריקנית והמפעל הציוני בארץ ישראל. בציונות האמריקנית קיים יסוד איתן של זהות אמריקנית והזדהות עם אמריקה והקמת מדינה יהודית נתפשת כחלק מהשליחות האוניברסלית האמריקנית.  /למידע מלא...

מילות המפתח: חנוכה, יום העצמאות, פסח, משיחיות, הכרזת העצמאות, בן-גוריון, דוד
עד לשנת 1948, היו ליהודים בכל רחבי העולם שני חגי חירות: הראשון הוא פסח - חג מדאורייתא, והשני הוא חנוכה - חג מימי הבית השני. אירוע הכרזת העצמאות שהיה האירוע הגואל והמהפכני בתולדות האומה, יצר חג חירות שלישי - הוא יום העצמאות.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא, תנ"ך. נביאים אחרונים
דוד בן גוריון תפס את קיומה של ישראל המודרנית כפלא - פלא של עם מנותק ומפוזר שמימש הלכה למעשה "חזון של משוגעים". לפי בן גוריון, תקומת ישראל המודרנית היא האירוע המהפכני ביותר בתולדות העם היהודי מאז כיבושי יהושע בן-נון. חזון המדינה המודרני אינו תלוי בבטחונה, בצבאה או בטכנולוגיה שלה אלא בדמותה המוסרית, על פי חזון אחרית הימים של נביאי ישראל.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא
דוד בן גוריון התייחס לתקומת מדינת ישראל כאל מימוש תקווה הגאולה, אך הוא לא חשש למתוח ביקורת על המתרחש במדינת ישראל הצעירה בשנות החמישים. על פי בן גוריון, ייעוד מדינת ישראל אינו רק לאומי אלא גם מוסרי, ועליה לשמש דוגמא לאנושות. כדברי הנביאים, סבר בן גוריון שגורלה של מדינת ישראל יקום ויפול על ההבחנה בין רע לטוב בחיי האזרח הפרטי ובחיי הלאום.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מלחמה, צבא, יהושע בן נון
מאמר על תפיסתו של דוד בן גוריון בנושא - הקשר בין הצבא והמלחמה בימי ישראל המודרנית לבין המלחמות במקרא. בן-גוריון עמד על המורשת הצבאית-היהודית של צה"ל: צבא צעיר אך "נצר מגזע צבאי עתיק יומין, אחד הצבאות העתיקים ביותר בעולם", שהרי "ההיסטוריה הצבאית היהודית ימיה כימי העם היהודי".  /למידע מלא...