מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, תנ"ך
בן-גוריון ראה בתנ"ך את היצירה החשובה ביותר לא רק לעם היהודי – אלא "לאנושות כולה": יצירה שהעניקה לעולם את האמונה באל אחד לצד "ערכים אנושיים נעלים, ערכי אחווה אנושית, ערכי צדק ומשפט, אמת וחסד, שוויון העמים ושלום, שהם תמצית תורת הנביאים ומוסר היהדות." /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, תנ"ך. דברים
דוד בן-גוריון מסכם את הויכוח המודרני בדבר תקופת חיבורו של ספר דברים. הוא מביא מדברי ולהויזן ומדברי קויפמן. כך או כך, מדגיש בן-גוריון, כי לכל הדעות, ספר דברים הוא ספר כבן אלפיים חמש מאות שנה. במאמרו, מדגיש בן-גוריון את החידושים של ספר דברים ואת המושגים העיקריים בהם הוא עוסק: צדק, מוסר, אור לגויים ועבודת ה' כאל יחיד.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, יונה (הנביא)
ספר יונה, אליבא דבן-גוריון, הוא הביטוי המובהק לשיוויון בין עם ישראל לבין שאר העמים. האל פורש את רחמיו לכל ברואיו שנבראו בצלם.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, דוד (המלך), שאול (המלך), שמואל (הנביא)
דוד בן-גוריון כותב על התקופה המהפכנית של עם ישראל במקרא- מהנהגת נביא ושופט להנהגת מלך. שמואל הנביא התנגד לשיטת המלוכה בישראל והתנגדותו לא הייתה מוצדקת. שאול, המלך הראשון שילם מחיר אישי כבד בשל היותו המלך ששינה את שיטת המשטר בישראל. דוד המלך לעומת זאת עבר ייסורים בשל תכונות אופיו ובשל התנגשויות בין בניו.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, שכם (יישוב עתיק)
"המאורעות העיקריים של העם היהודי היו בשכם"- דוד בן-גוריון סבור כי לשכם היה מעמד דתי ורוחני חשוב ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. הוא מבסס את טיעונו על סיפורי אברהם, יעקב, יהושע בן נון וממלכת ישראל.  /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: יא

מילות המפתח: ציונות, הקונגרס הציוני
מאז ימי הקונגרס הראשון מציין המושג חובבי ציון את אלה שדגלו בעבודה הישובית המעשית בארץ ישראל בלי מטרות לאומיות לעומת המושג ציונות והמושג ציונים שיש להם משמעות של תנועה פוליטית. /למידע מלא...

בן גוריון ושרת: צמיחתן של שתי אסכולות מדיניות בממשלת ישראל

מילות המפתח: שרת, משה, בן-גוריון, דוד, פעולות תגמול, מדיניות חוץ
בשנות ה- 50 המוקדמות היו בממשלת ישראל שתי אסכולות חשיבה - אקטיביסטית שאותה ייצג בן גוריון ומתונה שאותה ייצג משה שרת. הפער בין האסכולות האלה בלט הן בשאלת התגובה להסתננות הערבים למדינת ישראל והן במידת הפתיחות לחשיבה המערבית.  עם עלייתו של שרת לראשות הממשלה בסתיו 1953 הוא אישר כמה פעולות תגמול אך התנגד לגמול אוטומטי. /למידע מלא...

דוד בן-גוריון: "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי להיחקק אף הוא בתולדותינו" : חזון החינוך הממלכתי של דוד בן-גוריון

מילות המפתח: ישראל, בן-גוריון, דוד, חינוך ממלכתי
דוד (גרין) בן-גוריון (1886 - 1973), הידוע גם בכינויו "הזקן", היה ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון של מדינת ישראל, ונחשב לאדריכלה של המדינה. במהלך שנותיו בראשות הממשלה עיצב בן-גוריון את דמותה של המדינה הצעירה.  במסה המקיפה "נצח ישראל"  שרטט בן-גוריון גם את דיוקנה הרעיוני של מערכת החינוך הממלכתית שזה עתה קמה. קביעתו כי "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי [...] להיחקק אף הוא בתולדותינו" נבעה מן הייעוד המרכזי (והלאומי) שהציב למערכת החינוך: לעצב "במידה רבה, ואולי מכרעת" את "קלסתר פניו הרוחניים של הנוער ועל-ידי כך – של העם".  /למידע מלא...