ארגון מערכת השיפוט (ט"ז 20-18; י"ז 13-8)

מילות המפתח: משפט המקרא, תנ"ך. דברים, משפט במקרא
המאמר דן בטקסטים מספר דברים העוסקים בשינוי מערכת המשפט שהם חלקו הראשון של אוסף החוקים העוסק במוסדות המרכזיים של המדינה (בהמשך: המלך, הלוי, הנביא). המאמר מברר מהו תפקידם של השופטים והשוטרים ומהו הרקע ההיסטורי לחיבור החוק. לשיטתו, החוק מבטא את הרפורמה שנעשתה בסדרי המשפט ביהודה, ייתכן שזו הרפורמה הנזכרת בסיפור בדברי הימים העוסק בשינוי סדרי המשפט על ידי יהושפט.  /למידע מלא...

חוקי מלחמה

מילות המפתח: משפט המקרא, תנ"ך. דברים, דיני צבא ומלחמה (יהדות)
המאמר מראה שחוקי המלחמה נכתבו בסוף תקופת המלוכה. המאמר משווה בין חוקי המלחמה בספר דברים לבין סיפורי המלחמה בספרים ההיסטוריים של המקרא, ומוכיח בעזרת הפער הרעיוני והמעשי ביניהם על איחורם של החוקים, ואת הריחוק ממנהגי מלחמה עתיקים מהתקופה הטרום מלכותית של ישראל. המאמר טוען שכל חוקי המלחמה נכתבו בעבר כקובץ אחיד. הקובץ פוצל, כיוון ששיטת הסידור היתה לא רק לאור תוכנם של החוקים, אלא גם בהתאם לקשרים האסוציאטיביים ביניהם.  /למידע מלא...

מזמור מלפני מלך מלך לבני ישראל

מילות המפתח: תנ"ך. דברים
הכותב מציע דרך לשחזר את המזמור הקיים בדב' לג ומלווה את ההצעה בהערות והבהרות. בתוך כך הוא מצביע על הרעיונות התיאולוגיים והתפיסה ההסטורית המשתקפים מהמזמור.  /למידע מלא...

דוד בן - גוריון

מילות המפתח: עלייה שנייה, בן-גוריון, דוד, פועלי ציון
תיאור פעילותו של דוד בן גוריון מעלייתו לארץ ישראל ב- 1906 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. המאמר סוקר את דרכו של בן גוריון במפלגת פועלי ציון, עמדותיו ביחס ל'ישוב הישן' ולממלכה העות'מאנית, יחסיו עם חברי 'השומר' והתהליך שעבר מפועל למנהיג מדיני. /למידע מלא...

תפיסת החינוך בספר דברים: עיון בשורשים למ"ד ויר"ה

מילות המפתח: משנה תורה, תנ"ך. דברים, תנ"ך. תורה
מאמר זה דן במגמתו החינוכית של ספר דברים, במוצאה ובתכליתה,  באמצעות עיון בשני שורשים בעלי אוריינטציה חינוכית – למ"ד ויר"ה . /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: שאלה מורכבת ואישיות רבת פנים

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, חלוקת ארץ-ישראל (תכניות), עיר בירה, ירושלים (יישוב עירוני)
סקירת עמדתו של בן גוריון בעניין ירושלים מראשית שנות ה-20 ועד 1937 מלמדת כי היא השתנתה על פי הערכתו את הסיכויים להשגת היעד: כאשר ירושלים עברית כחלק ממדינה יהודית, נראה בעיניו בהישג יד, הוא תבע זאת בלהט אך כאשר תביעה זו לא הייתה ריאלית הוא וויתר עליה.   /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: תש"ח- מהשלמה עם בנאום להכללה בפועל

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, ירושלים (יישוב עירוני), ועדת אונסקו"פ, עיר בירה
ב- 1947 סברו כל מנהיגי היישוב והתנועה הציונית שירושלים היא המחיר שיש לשלמו, לפחות לפי שעה, עבור הקמת מדינה יהודית בחלקים אחרים של ארץ ישראל. בן גוריון ראה בהגנה על ביטחון יהודי ירושלים ועל שמירת הרוב היהודי בה יעד עיקרי. /למידע מלא...

בן גוריון ושרת: צמיחתן של שתי אסכולות מדיניות בממשלת ישראל

מילות המפתח: שרת, משה, בן-גוריון, דוד, פעולות תגמול, מדיניות חוץ
בשנות ה- 50 המוקדמות היו בממשלת ישראל שתי אסכולות חשיבה - אקטיביסטית שאותה ייצג בן גוריון ומתונה שאותה ייצג משה שרת. הפער בין האסכולות האלה בלט הן בשאלת התגובה להסתננות הערבים למדינת ישראל והן במידת הפתיחות לחשיבה המערבית.  עם עלייתו של שרת לראשות הממשלה בסתיו 1953 הוא אישר כמה פעולות תגמול אך התנגד לגמול אוטומטי. /למידע מלא...