עפולה - 'עיר העמק' או עיר מול העמק?

מילות המפתח: התיישבות, עלייה רביעית, עפולה (יישוב עירוני)
תיאור הקמתה של עפולה 'בירת העמק' והתקוות שניתלו בה, היחסים בין העיר לבין הקיבוצים בעמק יזרעאל והתפתחות העיר בשנות ה- 30 וה- 40 של המאה ה- 20. המסקנה של הכותב היא שעפולה נפלה קורבן לנסיבות אובייקטיביות ובראשן משבר העלייה הרביעית. /למידע מלא...

תנופת ההתיישבות בנגב בעשור שקדם לקום המדינה

מילות המפתח: התיישבות, נגב, נגבה (קיבוץ)
על תנופת ההתיישבות בנגב לקראת סוף שנות השלושים של המאה ה- 20 ועד הקמת המדינה. במאמר תיאור ההתיישבות בנגב מאז הקמתו של קיבוץ נגבה במסגרת 'חומה ומגדל', הקמת שלושת המצפים בנגב ב- 1943, הקמת 11 הנקודות במוצאי יום כיפור תש"ז (1946) והקמת נקודות התיישבות נוספות ב- 1947, ערב החלטת האו"ם. ההתיישבות היוותה גורם מרכזי בהכללתו של הנגב בתחומי המדינה היהודית.    /למידע מלא...

ארתור רופין וההתיישבות הציונית

מילות המפתח: התיישבות, רופין, ארתור, המשרד הארצישראלי
תיאור פעילותו ויוזמותיו של ארתור רופין נציג התנועה הציונית שעמד בראש המשרד הארץ-ישראלי. המאמר מתאר את השקפת עולמו ביחס לקניית קרקעות, הקשים שעמדו בפניו, רכישת האדמות בעמק יזרעאל, תכניותיו להקמת חוות פועלים וקשריו עם פועלי העלייה השנייה. על אף שרופין ראה בהתיישבות החקלאית עיקר, הוא לא חדל מלעודד ולפעול גם בתחום ההתיישבות העירונית ובתחום ארגון היישוב. /למידע מלא...

עליה שלישית ורביעית : המאבק על ההגמוניה ביישוב ובתנועה הציונית

מילות המפתח: התיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית
על המחלוקת הרעיונית בראשית שנות העשרים בתנועה הציונית, בין גישתו של חיים ויצמן לבין גישתו של לואי ברנדייס. המחלוקת היתה בשאלה האם על התנועה הציונית להוות גוף מרכזי עליון לכלל העם היהודי ולתמוך בהתיישבות בארץ ישראל (ויצמן) או שעיקר הנטל של הדאגה להתיישבות בארץ צריך להיות נחלתם של יזמים פרטיים (ברנדייס). לאחר פרישת ברנדייס נוצר חיבור בין ציבור הפועלים הארצישראלי לבין ההסתדרות הציונית.   /למידע מלא...

עליה שלישית ורביעית : המסגרות ההתיישבותיות של תנועת הפועלים

מילות המפתח: התיישבות, קבוצה (התיישבות), קיבוץ, גדוד העבודה על-שם יוסף טרומפלדור, מושב
תיאור צורות ההתיישבות והמסגרות השיתופיות השונות שקמו בתקופת העליה השלישית ובתקופת העליה הרביעית והעקרונות האידיאולוגיים המאפיינים כל אחת מצורות ההתיישבות: הקבוצה הגדולה, המושב והקיבוץ. המאמר מתאר את הקמתו של גדוד העבודה, היישובים שהקים והפילוג האידאולוגי בין חבריו. /למידע מלא...

הדיינים היהודים בא"י משנת 70 עד 500

מילות המפתח: ארץ-ישראל, בתי דין דתיים
מטרת המאמר היא לתאר את הדיינים ומוסד הדיינות בא"י מהתקופה שלאחר חורבן הבית (שנת שבעים לספירה) ועד לדורות האחרונים של האמוראים (סוף המאה החמישית). המאמר מתבסס בעיקר על מקורות מספרות חז"ל ומעט על מקורות חיצוניים. אחת מהמסקנות הבולטות במאמר כי בתקופה זו לא היו בתי דין ממוסדים. פעולת השיפוט התבצעה בעיקר על ידי שופטים בודדים, שסמכותם וחופש פעולתם היה נתון במידה רבה להרשאת השלטונות. /למידע מלא...

שנות השלושים והעליה החמישית : ההתישבות העובדת

מילות המפתח: התיישבות, עלייה חמישית
הפרק מתאר את ההתישבות החקלאית (הקיבוצית והמושבית) בין השנים 1939-1932 ואת חלקה של תנועת העבודה בה. ההתיישבות בתקופה זו נעשתה על פי תכניות שונות: התישבות האלף, התישבות כפרית במימון עצמי חלקי, התישבות כפרית פרטית המשלבת יסודות קואופרטיביים, התישבות עירונית ויישובי 'חומה ומגדל'. /למידע מלא...

ההתיישבות בארץ-ישראל - מפעל קולוניאליסטי? : 'ההיסטוריונים החדשים' מול הגאוגרפיה ההיסטורית

מילות המפתח: התיישבות, ציונות, היסטוריונים, אימפריאליזם
בחינה ביקורתית של השימוש שעושים ה'היסטוריונים החדשים' במודל הקולוניאליסטי להבנת טיבה של ההתיישבות היהודית. בעיניהם הציונות היתה למעשה שלוחה של הקולוניאליזם העולמי. הכותב דוחה טענה זו תוך שהוא עורך הבחנה בין קולוניזציה לקולוניאליזם. לדעתו ההתיישבות הציונית הייתה קולוניזציה ללא קולוניאליזם.  /למידע מלא...