תכנית ההסתדרות הציונית עבור ארץ ישראל, 1919

מילות המפתח: ציונות, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, גבולות ישראל
ב-2 לנובמבר 1917 הבטיחה ממשלת בריטניה לאפשר ליהודים להקים "בית לאומי יהודי" בארץ ישראל. הבטחה זו שנכללה בהצהרת בלפור, דרבנה את הציונים להציע הצעות מעשיות. ב -1919 הציעה ההסתדרות הציונית את תכניתה הטרטוריאלית הראשונה. התכנית נדחתה. /למידע מלא...

"עברי דבר עברית והבראת"

מילות המפתח: בן יהודה, אליעזר, מלחמת השפות בארץ-ישראל
אמרה של אליעזר בן-יהודה, וצדודית דיוקנו, על גבי כרזה בהוצאת 'גדוד מגיני השפה בארץ ישראל', סניף ירושלים; 'גדוד' זה, שהתקיים ב- 1923 - 1926, לחם למען השלטת העברית ביישוב היהודי בארץ.  /למידע מלא...

דיוקן בן-יהודה, בעשור האחרון לחייו

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, בן יהודה, אליעזר, מילונאות עברית
אליעזר בן יהודה (1923-1858), האמין שתחיית האומה העברית תוכל להתרחש רק בארץ ישראל, ותחיית האומה תבוא תוך כדי החייאת הלשון העברית. מפעלו הגדול של בן יהודה היה המילון העברי ההיסטורי, הכולל את המילים העבריות מכל תקופותיה ושכבותיה של הלשון העברית. בזכות מפעלו נקרא "מחייה השפה העברית".  /למידע מלא...

בן-יהודה בעבודתו המילונאית

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, בן יהודה, אליעזר, מילונאות עברית
בן יהודה, ליד שולחן עבודתו, בשוקדו על מפעל חייו, 'מלון הלשון העברית הישנה והחדשה', שהופיע לבסוף ב- 17 כרכים.  /למידע מלא...

ספר ארץ ישראל, ירושלים, תרמ"ג, 1883

מילות המפתח: ספרות עברית, גיאוגרפיה של ארץ-ישראל, בן יהודה, אליעזר
ספרו זה של אליעזר בן-יהודה -  "על טבע הארץ הזאת, ימיה ונהריה, הריה ועמקיה וטבע אקלימה, והצמח והחי אשר בה, ועריה וכפריה" - הוא מראשוני הספרים בעברית שעניינם גיאוגרפיה של הארץ, ומשקף את אהבת המחבר לה; אהבה זו היא שהביאתו לשאוף לתקומה לאומית לעמו דווקא בארץ ישראל. /למידע מלא...

שער הגיליון הראשון של 'הצבי', אוקטובר 1884

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, עיתונות עברית, בן יהודה, אליעזר
'הצבי' הוא הראשון בעיתוניו העצמאיים של בן יהודה. כלי מרכזי בפעילותו התרבותית והלשונית של בן-יהודה. מפאת בעיות הצנזורה והבירוקרטיה של השלטון התורכי הופיע חליפות בשמות שונים. /למידע מלא...

'וועד הלשון העברית', 1912

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, האקדמיה ללשון עברית, בן יהודה, אליעזר
הוועד, שנוסד תחילה ב- 1890, פעל זמן קצר, וחידש פעולתו ב- 1912, ומאז היה למוסד המרכזי לשיכלול הלשון העברית ולהפצתה; ב- 1953 הפך ל'אקדמיה ללשון העברית'. צילום קבוצתי של הוועד. יושבים, מימין לשמאל, אליעזר בן-יהודה, י. קלוזנר, ד. ילין,...; עומדים: ח"א זוטא, ק"י סילמן, א"צ אידלסון וא"י בראוור; בן-יהודה היה ממקימי הוועד ויושב הראש שלו, עד פטירתו.  /למידע מלא...

מילון הלשון העברית - מילונו הגדול של בן יהודה, במהדורה מוקדמת

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, בן יהודה, אליעזר, מילונאות עברית
מפעלו הספרותי הראשי של אליעזר בן יהודה, שייך ללא ספק לשטח המילונות. "מילון הלשון העברית בזמן הזה כולל: ... כל מילות הלשון העברית שבתנ"ך והמילות העבריות ומספר רב מיתר המילים שבתלמוד ומדרשים וכל המילים שבספרי הפוסקים, המחקר החכמות, הפיוטים השירה והמליצה, עד ימינו אלה. ... המילות שנתחדשו בזמן האחרון, ומספר רב של מילים אשר יצר המחבר למושגים ישנים וחדשים אשר לא מצא להם כלל מילים בספרותנו..." בשער הספר מופיעה הקדשה לספריה הלאומית: "לבית הספרים הלאומי וגנזי יוסף, לאות הכרת טובה בעד גנזיהם הפתוחים לפני תמיד, המחבר". /למידע מלא...