'הנחת אבן הפינה של הטיכניקום בחיפה' (גלויה בהוצאת חברת 'לבנון', אביב תרע"ב, 1912)

מילות המפתח: מלחמת השפות בארץ-ישראל, טכניון : המכון הישראלי לטכנולוגיה
טקס הנחת אבן הפינה לבניין בשכונת הדר הכרמל שבמרכז חיפה התקיים באביב תרע"ב (1912). סביב הקמת הטכניון, המוסד הראשון להשכלה גבוהה בארץ, פרצה 'מלחמת השפות' בין התומכים בשימוש בגרמנית במוסד החדש, ולפחות בתחומי המדע והטכניקה, לבין המצדדים בשימוש בעברית.  /למידע מלא...

בניין הטכניון הישן בהדר כרמל, חיפה

מילות המפתח: טכניון : המכון הישראלי לטכנולוגיה, מוזיאונים למדע ולטכנולוגיה
כיום משמש הבניין כמוזיאון לאומי למדע, תכנון וטכנולוגיה. /למידע מלא...

צלחת חיצונית ניסיונית לריכוז קרני השמש להפקת אנרגיה סולרית

מילות המפתח: אנרגיית השמש, טכניון : המכון הישראלי לטכנולוגיה
בקמפוס הטכניון בחיפה. /למידע מלא...

"עברי דבר עברית והבראת"

מילות המפתח: בן יהודה, אליעזר, מלחמת השפות בארץ-ישראל
אמרה של אליעזר בן-יהודה, וצדודית דיוקנו, על גבי כרזה בהוצאת 'גדוד מגיני השפה בארץ ישראל', סניף ירושלים; 'גדוד' זה, שהתקיים ב- 1923 - 1926, לחם למען השלטת העברית ביישוב היהודי בארץ.  /למידע מלא...

כרוז של 'גדוד מגני השפה', סביב סוף שנות ה-20 של המאה ה-20

מילות המפתח: מלחמת השפות בארץ-ישראל
הגדוד פעל בארץ ישראל במשך כעשור שנים, מאמצע שנות ה- 20 ועד לאמצע שנות ה- 30 של המאה ה-20, למען השלטת השפה העברית בחיי היישוב היהודי בארץ. בכרוז מופיעה צללית בפרופיל של אחד העם, ומתחתיה אמרתו "סלסל את המחשבה והיא תרומם את הלשון".  /למידע מלא...

גלויה עם דיוקנו של אחד העם, 1905

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם הוא כינויו הספרותי של אשר צבי גינצברג (1927-1856), מי שהיה הוגה הדעות המרכזי של "הציונות הרוחנית". מקור כינויו הספרותי 'אחד העם' בחתימה שחתם על מאמרו 'לא זו הדרך' שבו ביקר את דרכה של 'חיבת ציון'. אחד העם טען כי בחתימתו ביקש להצהיר שהוא מביע את דעתו כ"אחד העם" שענייני העם מעסיקים אותו. אחד העם לא האמין כי ההתיישבות בארץ ישראל היא הפתרון ל"צרת היהודים", והעמיד במרכז הגותו את הרעיון של הקמת 'מרכז לאומי רוחני' בארץ ישראל. על הגלויה אמרתו של אחד העם "כלי נשק טובים - לא חרב וחנית, אך רצון אדיר". /למידע מלא...

אחד העם בערוב ימיו, סביב 1925

מילות המפתח: אחד העם
אחד העם עלה לארץ בשנת תרפ"ב - 1922 עם אשתו וילדיו. תחילה התיישב בירושלים - ואחר כך עבר לתל אביב, שם הקדיש את זמנו לעריכת כל כתביו ולהעלאת זיכרונותיו על הכתב. אחד העם נפטר בתל אביב בחודש טבת תרפ"ז - 1927, ונקבר בבית הקברות הישן ברח' טרומפלדור בתל אביב. /למידע מלא...

אחד העם באחד מביקוריו בארץ ישראל

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם ערך חמישה ביקורים בארץ, בין 1891 ל- 1911, קודם עלותו ארצה ב- 1922. בעקבותיהם חשף את הליקויים והפגמים שמצא ביישוב היהודי החדש, ובראשם אופיו הפילנטרופי והחומרי. אף כי ראה בארץ את המרכז הלאומי של העם היהודי, סבר כי אין אפשרות לחסל את הגלות דרך שיבה המונית של העם ארצה, ולכן התנגד לציונות המדינית, שראתה בהקמת מדינה יהודית פתרון לבעיית העם כולו. תחת זאת הטיף ליצירת מרכז רוחני בארץ, שיקרין מאורו על יהדות הגולה. /למידע מלא...