שער הגיליון הראשון של 'הצבי', אוקטובר 1884

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, עיתונות עברית, בן יהודה, אליעזר
'הצבי' הוא הראשון בעיתוניו העצמאיים של בן יהודה. כלי מרכזי בפעילותו התרבותית והלשונית של בן-יהודה. מפאת בעיות הצנזורה והבירוקרטיה של השלטון התורכי הופיע חליפות בשמות שונים. /למידע מלא...

שער העיתון העברי "השחר", וינה, תרל"א (1871)

מילות המפתח: עיתונות עברית, סמולנסקין, פרץ
העיתון העברי "השחר" יצא לאור בעיר וינה בין השנים 1885-1869 וערך אותו הסופר פרץ סמולנסקין. העיתון היה כלי לביטוי ולהפצת הרעיונות הלאומיים היהודיים ולהחייאת השפה העברית.  /למידע מלא...

מהגרים יהודים מרוסיה בשערי ארצות הברית, תחריט, 1892

מילות המפתח: ארצות הברית, יהודי רוסיה, מהגרים
גלי הפרעות נגד היהודים שהתרחשו ברוסיה בשנות השמונים של המאה התשע עשרה ואיתן התחיקה האנטי-יהודית והעוני הכבד הובילו לגלי הגירה של יהודים לארצות הברית, וזו הגיעה לשיאה בשנים 1914-1881. לרוב הגיע המהגר היהודי עם בני משפחתו, מתוך כוונה להשתקע בארצות הברית. באניות המסע שררו תנאים קשים מנשוא: ההפלגה בים נמשכה בין עשרה ימים לשלושה שבועות, ורבים סבלו מתשישות ומרעב ולקו במחלות ים.  /למידע מלא...

חצר איכרים במושבה החקלאית היהודית 'שדה מנוחה הגדולה'

מילות המפתח: יהודי רוסיה, חקלאות
המושבה נוסדה בחבל חרסון שבדרום רוסיה ב- 1807, כחלק מתוכנית השלטון הצארי הרוסי לעודד יהודים לעסוק בחקלאות. /למידע מלא...

הרצל עם משלחת צירי רוסיה לקונגרס הציוני ה- 6, באזל, 1903 (גלויה, וינה)

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני, יהודי רוסיה, ציונות מדינית
מפגשו של הרצל עם פעילי הציונות הרוסית, שהיו בימים ההם במובנים רבים לב ליבה של התנועה הציונית, הוביל אותו להתוודות בפומבי על ה"חרפה" שביסוד העליונות שבה התבוננו אז יהודי מערב אירופה על יהודי מזרח אירופה. הרצל שיבח את ציוני רוסיה על אחדותם הפנימית, על תודעתם הלאומית האיתנה ועל התמודדותם הגאה עם אתגרים קשים פי כמה משל אחיהם במערב. הוא אף הצהיר כי גם אם רק הציונות הרוסית הייתה מתגייסת למפעלו, היה די לו בכך. /למידע מלא...

אבל על קורבנות פוגרומים ברוסיה, 1905

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי רוסיה, אבלות, פרעות
כרזה שהופיעה בעקבות פרעות אוקטובר 1905 כנגד יהודי רוסיה. הפרעות נמשכו שישה שבועות ובמהלכן נרצחו תשע מאות יהודים בקֵירוּב, וכשמונת אלפים נפגעו.   /למידע מלא...

יהודים נפגעי פרעות קישינוב, 1903

מילות המפתח: יהודי רוסיה, פרעות קישינוב
פרעות (פוגרום) קישינב התרחשו בשנת 1903 בעיר קישינב. הפוגרום פרץ בעקבות עלילת דם שלפיה יהודים הואשמו ברצח נער נוצרי למטרות דתיות. הפרעות נמשכו יומיים והשתתפו בהן פורעים מכל שכבות הציבור הרוסי. 49 יהודים נהרגו, מאות נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו.  /למידע מלא...

בן-גוריון עם חבריו למערכת 'האחדות', עיתון מפלגת 'פועלי ציון' בארץ ישראל, ירושלים, 1911

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, עיתונות עברית, פועלי ציון
יושבים, מימין לשמאל: יצחק בן-צבי, בן-גוריון ויוסף חיים ברנר; עומדים - אהרן ראובני ויעקב זרובבל. זמן קצר לאחר עלותו ארצה נבחר בן-גוריון לוועד המרכזי של מפלגת 'פועלי ציון', וב- 1910 נבחר כחבר מערכת בטאונה החדש, 'האחדות', שם פתח בפעילותו הספרותית ועל מאמריו שם החל לחתום בשם משפחתו החדש, בן-גוריון. /למידע מלא...