הביוגיאוגרפיה של ישראל

מילות המפתח: ישראל, מגוון מינים
ישנו כלל ביוגיאוגרפי חשוב האומר כי עושר המינים ליחידת שטח גדל ככל שמתקרבים לקו המשווה. לכלל זה ישנם חריגים, ואחד מהם הוא ארץ ישראל, המקיימת עושר מינים מופלא. מספר המינים של עופות ושל יונקים בארץ גדול בהרבה מהצפוי בשטח כה קטן, בקווי הרוחב של ישראל.  /למידע מלא...

כיצד חולקים מינים קרובים את אותו חבל ארץ?

מילות המפתח: ישראל, מגוון מינים, תחרות (ביולוגיה), אקולוגיה של בעלי חיים
התיאוריה האקולוגית גורסת כי שני מינים שמנצלים משאב מסוים בדרך דומה לא יכולים לחיות יחד. כלומר אם שני המינים מתחרים על אותו המשאב, למשל מזון דומה, הם לא יוכלו לחיות יחד והמין הפחות מוצלח יכחד כתוצאה מתחרות זו. כיצד אם כן מצליחים מינים כה רבים לחיות יחד בשטח מצומצם כישראל? - בעלי החיים נמנעים מתחרות עם מינים אחרים על ידי שימוש באחת ממספר אסטרטגיות עיקריות: חלוקה במרחב, חלוקה בזמן וניצול שונה של בית הגידול. /למידע מלא...

סטף ורטהיימר

מילות המפתח: ישראל, תעשייה, יזמות ויזמים, ורטהימר, סטף
תעשיין ישראלי, מייסד מפעל "ישקר". כיהן גם כח"כ, פעיל בתחום החינוך ויזם את הקמתו של כפר ורדים ושל גוש "תפן". סטף ורטהיימר זכה בפרסים רבים ובהוקרה על מפעל חייו הרבגוני ותרומתו לחברה הישראלית.  /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: שאלה מורכבת ואישיות רבת פנים

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, חלוקת ארץ-ישראל (תכניות), עיר בירה, ירושלים (יישוב עירוני)
סקירת עמדתו של בן גוריון בעניין ירושלים מראשית שנות ה-20 ועד 1937 מלמדת כי היא השתנתה על פי הערכתו את הסיכויים להשגת היעד: כאשר ירושלים עברית כחלק ממדינה יהודית, נראה בעיניו בהישג יד, הוא תבע זאת בלהט אך כאשר תביעה זו לא הייתה ריאלית הוא וויתר עליה.   /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: תש"ח- מהשלמה עם בנאום להכללה בפועל

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, ירושלים (יישוב עירוני), ועדת אונסקו"פ, עיר בירה
ב- 1947 סברו כל מנהיגי היישוב והתנועה הציונית שירושלים היא המחיר שיש לשלמו, לפחות לפי שעה, עבור הקמת מדינה יהודית בחלקים אחרים של ארץ ישראל. בן גוריון ראה בהגנה על ביטחון יהודי ירושלים ועל שמירת הרוב היהודי בה יעד עיקרי. /למידע מלא...

בן גוריון ושרת: צמיחתן של שתי אסכולות מדיניות בממשלת ישראל

מילות המפתח: שרת, משה, בן-גוריון, דוד, פעולות תגמול, מדיניות חוץ
בשנות ה- 50 המוקדמות היו בממשלת ישראל שתי אסכולות חשיבה - אקטיביסטית שאותה ייצג בן גוריון ומתונה שאותה ייצג משה שרת. הפער בין האסכולות האלה בלט הן בשאלת התגובה להסתננות הערבים למדינת ישראל והן במידת הפתיחות לחשיבה המערבית.  עם עלייתו של שרת לראשות הממשלה בסתיו 1953 הוא אישר כמה פעולות תגמול אך התנגד לגמול אוטומטי. /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, אברהם (אבינו)
המאמר דן בויכוח בין קויפמן, חוקר המקרא  לבן גוריון. לפי קויפמן עם ישראל התגבש לעם רק בימי שעבוד מצרים ויציאת מצרים. על פי דוד בן גוריון- עם ישראל התגבש  לפני כן, עוד בימי אברהם העברי, כלומר, בארץ המובטחת.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, אברהם (אבינו)
סיפור חי אברהם הוא דוגמא לעקרון: "מעשה אבות סימן לבנים". המאורעות בחיי אברהם כ"תמצית מרומזת של כל ההיסטוריה היהודית": האמונה באל יחיד בורא העולם, ההתנחלות בארץ המובטחת והשיבה אליה, הגלות וסבלותיה, העקידה "של אלפים ורבבות ומיליונים יהודים" במהלך תקופת הגלות. בנוסף, אירועי חייו של אברהם משתקפים גם בימי מדינת ישראל המודרנית, דוגמת חלוקת הארץ ועקדת הבנים.  /למידע מלא...