ז'בוטינסקי בקרב קבוצת משתתפים בועידה השלישית של התנועה הציונית ברוסיה, שנערכה בהלסינגפורס שבפינלנד ב-1906

מילות המפתח: ציונות, ז'בוטינסקי, זאב
ועידה זו הייתה מציוני הדרך החשובים בקורות התנועה הציונית. לז'בוטינסקי היה חלק חשוב בגיבוש תוכניתה, שנודעה בשם 'תוכנית הלסינגפורס'. התוכנית דגלה בהמשך המאמצים להגשמת הציונות בארץ ישראל לצד המשך המאבק של היהודים להשגת שוויון זכויות ואוטונומיה תרבותית וקהילתית בארצות מושבם, עד לחיסול הגולה. ז'בוטינסקי עומד, ראשון מימין.  /למידע מלא...

כרזת יום העצמאות התשנ"ז (1997)

מילות המפתח: יום העצמאות, הקונגרס הציוני, כרזות
הכרזה הופקה לציון יום העצמאות הארבעים ותשעה למדינת ישראל. עוצבה על ידי גדעון שגיא. הכרזה בסימן מאה שנים לקונגרס הציוני הראשון, שנערך ב- 29 באוגוסט 1897. /למידע מלא...

מותו של הרצל

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, מכתבים ואיגרות היסטוריים
גלויה שכתב יל"ג (יהודה לייב גרשון) כהנוביץ' ולא נשלחה מעולם. היא הייתה מוצבת על שולחנו של יל"ג ולאחר מותו נמצאה בקופסת נעליים בארון. מן הגלויה ניתן ללמוד מה הרגישו אנשים שחיו בעת שנודע דבר מותו של הרצל.  /למידע מלא...

'מכתב גלוי'

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, מכתבים ואיגרות היסטוריים
צדה האחורי של גלויה שכתב יהודה לייב כהנוביץ ובה מופיע המונח 'מכתב גלוי' שהפך בימינו ל'גלויה'. /למידע מלא...

המדינה היהודית - מאמרים שונים על דבר הצעת מזרח אפריקה, ורשה, 1905

מילות המפתח: ציונות, בן יהודה, אליעזר, תכנית אוגנדה
חיבור שכתב אליעזר בן-יהודה בתקופת פולמוס אוגנדה, שפרץ בתנועה הציונית סביב הצעת ממשלת בריטניה להעניק לעם ישראל חבל ארץ במזרח אפריקה למטרת התיישבות מרוכזת. בן-יהודה קרא לאמץ הצעה זאת, מתוקף הטענה שבטחון העם חשוב על מיקום ארץ מושבו. אולם בחשבון כולל הייתה תמיכתו בתוכנית זאת מוגבלת לתקופת כתיבת חיבור זה, בעוד שרוב ימיו פעל ולחם למען תקומה לאומית בארץ ישראל. /למידע מלא...

שער 'מדינת היהודים - דרך חדשה בפתרון שאלת היהודים', בתרגום ראשון לעברית, וורשה, 1896

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, מדינת היהודים (ספר), ציונות מדינית
זהו חיבורו הפרוגרמתי המרכזי של בנימין זאב הרצל, שהיווה את הבסיס הרעיוני לכלל מפעלו בזירת הציונות. בחיבור הציג הרצל תכנית מדינית חדשה להקמת מדינה ריבונית לעם היהודי בהסכמת המעצמות של אותה תקופה וכחלק מן הפוליטיקה הבינלאומית. החוברת הופיעה ב-1898 במקור בגרמנית, ומאז תורגמה והודפסה בלמעלה מ- 100 מהדורות בכ- 20 שפות, בהן לדינו, אספרנטו ויפנית.  /למידע מלא...

הרצל עם חובבי ציון וינאיים בבית קפה 'לובר' שבוינה, 1896

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, חבת ציון
חובבי ציון שבווינה נהגו להתאסף בבית הקפה מידי יום שלישי. לחלק מפגישות אלה הצטרף הרצל, ובמהלכן הוחלט על ייסוד עיתון ציוני. (גלויית הקרן הקיימת לישראל, וינה, 1912) /למידע מלא...

שער הגיליון הראשון של השבועון הציוני די וולט, 4.6.1897

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות מדינית, עיתונות ציונית
העיתון נוסד על ידי הרצל ושימש ביטאון לציונות המדינית מראשיתו ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב- 1914. הרצל בחר בצבע הצהוב לעטיפת השבועון, כצבע הטלאי הצהוב, סמל החרפה ליהדות בימי הביניים וביקש לסמל בכך את הכבוד המחודש של העם היהודי. בכותרת העיתון מוטבע מגן דוד ובתוכו מפת ארץ ישראל.  /למידע מלא...