ייצוגם של הנאציזם ושל השואה בקולנוע המערבי דיון בשלושה נרטיבים קולנועיים : הנרטיב הקולנועי הגרמני

מילות המפתח: נאציזם, שואה באמנות, קולנוע והיסטוריה
בקולנוע הגרמני שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד שנות השבעים הוצגו הגרמנים כקורבן. השינוי במגמה הזו וניסיון לבירור שאלת האשמה החל ב- 1977 בסרט "היטלר שלנו" שהציג את הנאציזם כתוצר של ההיסטוריה הגרמנית ושל ההיסטוריה האירופית כולה. המאמר בוחן  את השתקפותן של המגמות השונות בקולנוע תוך זיקה להיסטוריוגרפיה הגרמנית. /למידע מלא...

ייצוגם של הנאציזם ושל השואה בקולנוע המערבי דיון בשלושה נרטיבים קולנועיים : הנרטיב הקולנועי היהודי-ישראלי והשקתו לנרטיב ההוליוודי

מילות המפתח: נאציזם, שואה באמנות, קולנוע והיסטוריה
בחלק זה של המאמר הכותבת בוחנת את האופן שבו מוצגת השואה בקולנוע היהודי- ישראלי וטוענת כי השואה משועבדת לאתוס הציוני. השואה מוצגת מנקודת מבטו של הקורבן היהודי העובר תהליך של שיקום באמצעות ההשתלבות במאבק הלאומי בארץ ישראל. רק בסוף שנות ה- 80 מופיעה בקולנוע היהודי-ישראלי מגמה הנותנת ביטוי לסיפור האישי ולהיבט האוניברסאלי של השואה. /למידע מלא...

הטריומוויראט הבלתי מוצהר והמערכת המקבילה : מערך קבלת ההחלטות והביצוע בתחום פעולות ההצלה של היישוב בתקופת השואה

מילות המפתח: הצלה (שואה), ציונות ושואה, העולם והשואה, שואה והחברה הישראלית
המאמר שלפנינו מבקש לתור אחר הגופים שבהם נתקבלו ההחלטות המרכזיות בנושא ההצלה בימי מלחמת העולם השנייה; ומתחקה אחר הדרג המבצעי שעסק בניסיונות להציל יהודים מאירופה. /למידע מלא...

ניצולי השואה בישראל – סיכומים ראשונים

מילות המפתח: ניצולי השואה, ציונות ושואה, שואה והחברה הישראלית
בתקופה שמשלהי מלחמת העולם שנייה ועד למחצית שנות השישים הגיעו לארץ ישראל למעלה מחצי מיליון עולים מאירופה רובם ככולם ניצולי שואה. המאמר בוחן את תהליך היקלטותם של הניצולים בחברה הישראלית בשני העשורים הראשונים לקיומה של המדינה, ומתחקה אחר התהליך יוצא הדופן שהפך אותם מקבוצה של מהגרים, שאינה שייכת לדור המייסדים, לציבור שהוא מעמודי התווך הערכיים של החברה הישראלית. /למידע מלא...