מילות המפתח: משפט עברי, דיבה
המאמר עוסק בענייני לשון הרע בהלכה ובאגדה, וכן בחקיקה ובפסיקה הישראלית. /למידע מלא...

יהודה לייב גורדון

מילות המפתח: סופרים עבריים, מבקרי ספרות, מתרגמים, גורדון, יהודה לייב, משוררים עבריים
על חייו ופועלו של המשורר העברי יהודה לייב גורדון (יל"ג), הנציג הבולט ביותר מבין היוצרים העבריים בתקופת ההשכלה, שכתב גם פיליטונים, מאמרי מחקר וביקורת, וכן תרגם משלים וסיפורים מספרות העולם. .  /למידע מלא...

יוסף חיים ברנר

מילות המפתח: סופרים עבריים, ברנר, יוסף חיים, מבקרי ספרות, מתרגמים
על חייו ופועלו של הסופר העברי והמבקר יוסף חיים ברנר. /למידע מלא...

נתן זך

מילות המפתח: שירה עברית, סופרים עבריים, זך, נתן, מבקרי ספרות, מתרגמים, משוררים עבריים
על חייו ופועלו של המשורר העברי, מבקר הספרות והמתרגם - נתן זך. /למידע מלא...

חוק יסודות המשפט, התש"ם - 1980

מילות המפתח: משפט עברי
המאמר דן בחוק יסודות המשפט, התש"ם - 1980. הוא מציג את עמדותיהן השונות של שופטי בית המשפט העליון לגבי האופן שבו יש לפרש את החוק ואת תפקידה של המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים, בסיוע לבית המשפט בבואו לפרש את החוק. /למידע מלא...

יחס התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי לסטיית שופט מן הדין

מילות המפתח: הלכה, משפט עברי
בספרות חז"ל מצויים מקרים לא מעטים, שבהם סטו חכמי ההלכה משורת הדין. המחבר ממיין את סוגי סטייה אלו לכמה עיקריים: שיקולים חוץ-משפטיים; כללים המתירים סטייה מן הדין ופסיקה בניגוד לפרקטיקה ההלכתית. כמו כן, טוען המחבר שיש הבדל בין יחסו של התלמוד הירושלמי לתלמוד הבבלי ביחסם לסטיות אלו. בעוד בתלמוד הבבלי סטיות אלו מתקבלות בהבנה, הרי שהתלמוד הירושלמי סבלני פחות לתופעה זו. המחבר מציע כי המתחים הפנים-יהודיים בא"י (כמו הכתות בימי הבית, והנצרות הקדומה) לעומת הלכידות הפנימית היחסית של יהדות בבל גרמו לכך. /למידע מלא...

מילות המפתח: בתי דין דתיים, משפט עברי, שבועה
המאמר עוסק בנושא השבועה בדין העברי. לצד איסור חמור להישבע לשקר קיימת הסתייגות משבועה בכלל בשל החומרה המיוחסת לשבועה. המאמר מראה שבעניין זה הדין הישראלי נוקט קו דומה.  /למידע מלא...

מילות המפתח: כלכלה, משפט עברי, ריבית
המאמר עוסק באיסור הריבית, ובשיטה המקובלת בהלכה לאורך הדורות להימנע מאיסור הריבית: היתר עיסקא. בהיתר עיסקא, יש לצד המלווה סיכון מסוים בהלוואה, ולכן אין מדובר בריבית אסורה, בה המלווה בכל מקרה מרוויח וכל הסיכון מוטל על הלווה. המאמר משווה בין שיטה זו של המשפט העברי לבין השיטה הליברלית בימינו, הקובעת שעל המחוקק להימנע מלהתערב בשוק הכלכלי. /למידע מלא...