מילות המפתח: פורים, יהודי סלוניקי
תיאור חגיגות הפורים בסלוניקי בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. השמחה הייתה נחלת הכלל וההכנות החלו עוד לפני "שבת זכור". הכותב מתאר את הממתקים, המתנות, קריאת המגילה, משלוח המנות והפיוטים והשירים שהיו מיוחדים לחג. /למידע מלא...

מילות המפתח: יהודי סלוניקי, בעלי מלאכה
מלאכת הסבלות בלסוניקי היתה כמעו כולה בידי יהודים. במאמר תיאור הסוגים השונים של הסבלים וגילויים של תמיכה ועזרה הדדית. /למידע מלא...

מילות המפתח: גטאות (שואה), יהודי סלוניקי
עדות על המוסדות והאישים בקהילת סלוניקי ערב השואה, וגורלה של הקהילה עם הכיבוש הגרמני. בעדות מתוארת דמותו של הרב קורץ והתנהלותו מול הגרמנים. /למידע מלא...

הזכות לבחור: הצבעה ובחירות

מילות המפתח: זכויות הפרט, בחירות
מאמר זה מתאר ומסביר את מאפייני הבחירות הדמוקרטיות. /למידע מלא...

מפלגות בישראל בראיה השוואתית

מילות המפתח: בחירות, מפלגות פוליטיות
המאמר מציג סקירה על תהליך התפתחות המושג מפלגה, החל מהשם "מפלגה" ועד לתפקידי מפלגות וחשיבותן במדינה דמוקרטית, במהלך מאתיים השנים האחרונות. המאמר דן בשינויים שחלו במפלגות בישראל בעקבות "חוק המפלגות" ומציע דרכים להבחין בין סוגי המפלגות הקיימות בישראל. /למידע מלא...

בוחרים ונבחרים ברומא העתיקה

מילות המפתח: רומי, משטרים, בחירות
למרות ריבוי אסיפות העם, הבחירות וההצבעות לא הייתה רומא מדינה דמוקרטית. לא העם  שלט ברומא, אלא אריסטוקרטיה מצומצמת, עתירת-נכסים וייחוס. במאמר תיאור מפורט של ההליכים הפוליטיים ברומא העתיקה והתפקיד שמלאו אסיפות העם והאזרחים במאבק בין המחנות היריבים. /למידע מלא...

ממהפך למפץ: המערכת המפלגתית בישראל 1977-2006

מילות המפתח: דמוקרטיה, בחירות, מפלגות פוליטיות
במאמר סקירה של התפתחות המערכת המפלגתית בישראל והשינויים שחלו בה על פני השנים. מבחינה מבנית המערכת המפלגתית השתנתה מכל בחינה אפשרית: התחרותיות בין המפלגות עלתה משנות ה-70; כוחן של המפלגות הגדולות קטן והפיצול במערכת המפלגתית גדל מסוף שנות ה-90; כוחו של המרכז גדל והקיטוב האידיאולוגי קטן; חוסר היציבות בהצבעה ובכוחן של המפלגות הפך לתופעה קבועה. /למידע מלא...

שיטות בחירה וערכי הדמוקרטיה

מילות המפתח: דמוקרטיה, בחירות לכנסת, פוליטיקה, בחירות
במאמר זה מוצגת סדרה של ערכים דמוקרטיים והסבר כיצד ואילו שיטות בחירה מעניקות להם ביטוי ראוי. החלק הראשון מציג ממצאים בסיסיים המתייחסים לאי יכולתם של שיטות הבחירה לשקף כראוי את העדפות האזרחים. ממצאים אלה מהווים משפטי קיום לתחום ידע חדש המוגדר כ"תיאוריה של בחירה חברתית". בנוסף לערכים הדמוקרטיים המוצגים בחלק השני של המאמר, מוצגים  ערכים אחרים שהינם יותר רלוונטיים להבנת הפוליטיקה הישראלית. החלק השלישי מסביר את הבעייתיות הכרוכה בהנהגת רפורמה אלקטוראלית בישראל תוך התמקדות על היסטוריית הניסיונות לאמץ שיטה אזורית לבחירות הכלליות לכנסת.  /למידע מלא...