איסור השחיטה הכשרה בגרמניה

מילות המפתח: יהודי גרמניה, גזרות נגד יהודים, שחיטה
שלושה שבועות לאחר חרם הראשון באפריל, ב-21 באפריל 1933, חוקק המשטר הנאצי את החוק האוסר על שחיטת בהמות ועופות על פי דין ישראל. זה היה החוק היחיד בתקופה זו שפגע בדת ישראל באופן ישיר. /למידע מלא...

מישלינגה

מילות המפתח: יהודי גרמניה, נאציזם, נישואי תערובת
מישלינגה = בן תערובת. על פי האידיאולוגיה הגזענית הנאצית, וחוקי נירנברג, צאצא לסב ממוצא יהודי נחשב לבן-תערובת. כמו כן, נחשבו למישלינגה צאצאים של נישואי תערובת (יהודים וארים). היטלר ראה את מעמדם של גרמנים ממוצא יהודי חלקי כשאלה בעלת חשיבות עליונה, כחלק מתפישותיו בעניין 'טוהר הגזע'.   /למידע מלא...

"הפתרון הסופי של הבעיה היהודית" : יהודי גרמניה עם עליית הנאצים - ההגירה הכפויה

מילות המפתח: אנטישמיות, אייכמן, אדולף, יהודי גרמניה, היידריך, ריינהארד, הגירה, נאציזם, גרינג, הרמן
מצב היהודים בגרמניה לפני ואחרי עליית הנאצים לשלטון: האנטישמיות המסורתית בגרמניה ו"עליית המדרגה" בדמות תורת הגזע הנאצית. על הגירת היהודים מגרמניה (מרצון ומאונס): ההחלטה והביצוע. /למידע מלא...

רחה פריאר : מפעלה של אישה לבדה

מילות המפתח: עליית הנוער, יהודי גרמניה, פריאר, רחה
תיאור המאבק של רחה פראיר להקמת "עליית הנוער". המאמר מתאר את עלייתה של רחה פריאר לארץ ואת המאבק שניהלה למען עלייתם של נערים יהודיים שהוברחו מגרמניה ליוגוסלביה. /למידע מלא...

מתגובות יהודי גרמניה לחרם הכלכלי וחוקי אפריל 1933

מילות המפתח: יהודי גרמניה, חרם כלכלי
שלוש תגובות שונות של יהודי גרמניה לחרם הכלכלי וחוקי אפריל 1933, שפורסמו בעיתונות לאחר החרם. /למידע מלא...

על בעיות הגירה של יהודים מגרמניה, 1933

מילות המפתח: יהודי גרמניה, הגירה
קטע מכתבה בעיתון שסוקרת את אפשרויות ההגירה שיש ליהודים לארצות אירופה השונות. כל הכתבים מסכימים באורח פלא לכך שההזדמנויות למהגרים היהודים בכל מקום קרובות כמעט לאפס. /למידע מלא...

גרמניה

מילות המפתח: גרמניה, יהודי גרמניה, מלחמת העולם השנייה, נאציזם
על גרמניה ועל יהודי גרמניה מסיום מלחמת העולם הראשונה ועד לסיום מלחמת העולם השנייה. /למידע מלא...

מוויימר אל הנאציזם – אינטלקטואלים יהודים לנוכח הדמוקרטיה ברפובליקה של ויימר

מילות המפתח: גרמניה, יהודי גרמניה, נאציזם
המאמר מנתח אספקט אחד שאפשר לנאצים לסלול את דרכם לתפיסת השלטון. הוא בודק כיצד בא לידי ביטוי היחס הבעייתי כלפי המשטר הדמוקרטי החדש שהונהג ברפובליקת ויימר עם תום מלחמת העולם הראשונה. במרכז הדיון עומדים שני ציבורים: הציבור היהודי והציבור הגרמני - האינטלקטואלים משני הצדדים. מאמר זה מתמקד במחנה היהודי בעיקר בגלל הדעה שהיתה רווחת בגרמניה שהיהודים קרובים יותר למחנה של תומכי הדמוקרטיה. /למידע מלא...