בדרך לפתיחת אחד מהקונגרסים הציוניים הראשונים, באזל

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני
הרצל, בלוויית שלושה ממקורביו בתנועה הציונית - אוסקר מרמורק, מכס נורדאו וישראל זנגויל - בדרך לפתיחת אחד מהקונגרסים הציוניים הראשונים, באזל /למידע מלא...

תמונה קבוצתית של הרצל עם חברי המשלחת האנגלית לקונגרס הציוני ה- 6, בזל, 1903

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני
במרכז התמונה, ביושבים, מימין להרצל ז'נט אימו ומשמאלו ישראל זנגויל.  /למידע מלא...

וייצמן וחבריו ל'פרקציה הדמוקרטית', בקונגרס הציוני ה- 5, באזל, 1901

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, הקונגרס הציוני, וייצמן, חיים
הפרקציה (סיעה), שוייצמן היה יוזמה וממנהיגיה, הוקמה כסיעת אופוזיציה בהסתדרות הציונית. הסיעה ביקשה לערער על שלטון היחיד של הרצל בתנועה הציונית. בצילום: יושבים בשורה השנייה, מימין לשמאל: ולדימיר זאב טיומקין, יעקב ברנשטיין-כהן, הרצל, ליאו מוצקין, וייצמן.  בין יתר המצולמים – מרטין בובר, יוסף קלוזנר, ברתולד פייבל, לייב יפה וא"מ ליליין.  /למידע מלא...

הדגל – מסמלי הלאומיות

מילות המפתח: מדינת היהודים (ספר), דגלים
דגל מדינת היהודים כפי שתיאר אותו הרצל בספרו "מדינת היהודים" שיצא לאור ב- 1896 . הצבע הלבן הוא סמל לטוהר ועליו שבעה כוכבי זהב – סמל לשבע שעות העבודה ביום שהרצל סבר שיש להנהיג במדינה שתקום.  /למידע מלא...

הרצל עם חובבי ציון וינאיים בבית קפה 'לובר' שבוינה, 1896

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, חבת ציון
חובבי ציון שבווינה נהגו להתאסף בבית הקפה מידי יום שלישי. לחלק מפגישות אלה הצטרף הרצל, ובמהלכן הוחלט על ייסוד עיתון ציוני. (גלויית הקרן הקיימת לישראל, וינה, 1912) /למידע מלא...

שער הגיליון הראשון של השבועון הציוני די וולט, 4.6.1897

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות מדינית, עיתונות ציונית
העיתון נוסד על ידי הרצל ושימש ביטאון לציונות המדינית מראשיתו ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב- 1914. הרצל בחר בצבע הצהוב לעטיפת השבועון, כצבע הטלאי הצהוב, סמל החרפה ליהדות בימי הביניים וביקש לסמל בכך את הכבוד המחודש של העם היהודי. בכותרת העיתון מוטבע מגן דוד ובתוכו מפת ארץ ישראל.  /למידע מלא...

גלויה ששלח הרצל לבתו פאולינה ב- 1898 מירושלים

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, וילהלם השני, ציונות מדינית
הגלויה, עם איור של הר הבית ודיוקן קיסר גרמניה וילהלם השני, הוצאה בגרמניה לרגל ביקור היסטורי של הקיסר בירושלים ב- 1898. הרצל יצא בסוף אוקטובר 1898 בראש משלחת ציונית למסע בארץ ישראל, במטרה לפגוש בקיסר במהלך ביקורו, ולרכוש את תמיכתו בהקמת חברת התיישבות יהודית בארץ ישראל, בחסות גרמנית. /למידע מלא...

הרצל עם בני משפחה ומקורבים בחופשה באַלט אַוּסזֵה, קיץ 1902

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב
מימין לשמאל: גב' וולפסון, סשה ופרופ' מכס מנדלשטם, יוסף קאואן ואשתו, אימו של הרצל ז'נט, רעייתו של הרצל יוליה, והרצל עצמו. /למידע מלא...