הסכם ההעברה

מילות המפתח: יהודי גרמניה, הגירה
הסכם בין רשויות הכלכלה בגרמניה ובין ההתאחדות הציונית בגרמניה ובנק אגנלו-פלשתינה. ההסכם נחתם באוגוסט 1933, והוא אִפשר העברת הון של יהודים מגרמניה לארץ-ישראל בידי עולים או משקיעים, בצורת העברת סחורות, וכן סייע להגירה מגרמניה.  /למידע מלא...

חרם אחד באפריל 1933

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, חרם כלכלי
הפעולה הכלל-ארצית הראשונה נגד יהודי גרמניה אחרי עליית הנאצים לשלטון. המפלגה הנאצית הכריזה על קיום החרם ב-28 במרס 1933, ביוזמת שר התעמולה יוזף גבלס. משמרות של נאצים במדים, לעיתים חמושים ברובים, הוצבו לפני כל חנות או בית-עסק של יהודים ומנעו את כניסת הקונים.   /למידע מלא...

אריזציה

מילות המפתח: יהודי גרמניה, נאציזם
הכינוי המקובל להעברת עסקים כלכליים של יהודים לבעלות גרמנית 'ארית' ברייך השלישי הנאצי. באריזציה היו שני שלבים עיקריים: מכירות "מרצון" של עסקים של יהודים בשנים 1933-1938, ואריזציה כפויה על-פי חוק, אחרי ליל הבדולח.  /למידע מלא...

הוויכוח במפלגות הפועלים הארצישראליות על הגיוס ל'גדוד העברי'

מילות המפתח: גדודים עבריים, מלחמת העולם הראשונה, פועלי ציון, הפועל הצעיר
ניתוח המחלוקת ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה על הגיוס לגדודים העבריים. פרופ' זאב צחור חולק על התפיסה המקובלת שלפיה הוויכוח תאם את החלוקה הפוליטית בין "פועלי ציון" התומכים לבין "הפועל הצעיר" המתנגדים. בקרב פועלי ציון היו חילוקי דעות שכמעט ויצרו קרע בינם לבין חברי ארגון "השומר" שתמכו בהתנדבות לגדוד. לטענת צחור מפלגת "הפועל הצעיר" לא הביעה התנגדות עקרונית להתנדבות לגדוד העברי אלא ביקשה להמתין עד לבירור עמדתה של התנועה הציונית.    /למידע מלא...

השפעות מלחמת העולם השנייה : יחס המוסדות הציוניים ליהודי ארצות האסלאם

מילות המפתח: מלחמת העולם השנייה, ארגונים ציוניים, יהודי ארצות האסלאם, שליחים
מלחמת העולם השנייה הביאה לשינוי היחס ליהודים שבארצות האסלאם וחיזוק הקשרים בינם לבין המוסדות הציוניים. אולם תוך זמן קצר חזר מוקד הפעילות הציונית אל היהודים שנותרו באירופה. /למידע מלא...

הפעילות הציונית : הקדמה

מילות המפתח: ארגונים ציוניים, יהודי עיראק
הפעילות הציונית בעיראק בשנות ה- 20 וה- 30 של המאה ה- 20 לא נבעה ממצוקה, שכן היהודים בעיראק בתקופה זו נהנו משוויון זכויות מלא, אלא מאהבת ציון. בשנות ה- 40, ובמיוחד בעקבות הפרעות ביוני 1941, יש יותר התעוררות לפעילות ציונית או מהפכנית בקרב הצעירים היהודיים. /למידע מלא...

הפעילות הציונית : בנייתה של התנועה החלוצית

מילות המפתח: ארגונים ציוניים, יהודי עיראק
בניית התנועה החלוצית בעיראק הסתייעה במתנדבים ארץ ישראליים לצבא הבריטי ובעובדי "סולל בונה" שסיפקו כיסוי חוקי לפעולות שליחי המוסד לעלייה ב'. המאמר מתאר את גורמי המשיכה של בני הנוער היהודי אל התנועה הציונית ואת המשברים שפקדו אותה במהלך שנות ה- 40 של המאה ה- 20. ככל שעלתה הפופולריות של התנועה הציונית ברחוב היהודי הגבירה המשטרה העיראקית את המצוד אחריה. /למידע מלא...

הפעילות הציונית : מסיום המלחמה ועד הקמת המדינה

מילות המפתח: ארגונים ציוניים, יהודי עיראק
ב- 1945 עמדה התנועה הציונית בעיראק  בשיאו של תהליך התבססות ארגוני ורעיוני. במקביל היה עליה להתמודד עם מספר קשיים שאותם המאמר מפרט. המאמר מתאר גם את התפשטות הפעילות לפריפריה, לעיירות ולכפרים מרוחקים ואת הפעילות הציונית בעיר בצרה. /למידע מלא...