פרעות הפ-הפ בפרנקפורט, 1819

מילות המפתח: יהודי גרמניה, פרעות
פרעות הֵפּ-הֵפּ התרחשו בפרנקפורט ובערים נוספות בגרמניה ב- 1819 והם ביטוי לנסיגה במעמדם של היהודים במדינות גרמניה שהחלה אחרי קונגרס וינה (1815). הפורעים ליוו את מעשיהם בקריאות "הֵפּ-הֵפּ, מוות ליהודים". יש הסבורים כי המילים הפ-הפ הם ראשי תיבות של הצירוף Hierosolyma est Perdita (ירושלים אבודה). /למידע מלא...

"הקפיטליזם היהודי המנצל", קריקטורה, אוסטריה, 1900

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, קריקטורות
הקריקטורה מתארת פועלים גרמנים מניעים רכב שנוסעת בו משפחה יהודית. המסר העולה מן הקריקטורה הוא שהפועלים הגרמנים הם העובדים היצרנים ושהיהודים הקפיטליסטים מנצלים אותם.  /למידע מלא...

ד"ר לודויג פיליפסון (1811 - 1889)

מילות המפתח: עיתונאים יהודיים, יהודי גרמניה, רבנים
רבה של קהילת מגדבורג שבגרמניה, דגל במציאת דרך ביניים בין היהדות האורתודוקסית ליהדות הרפורמית. ערך את כתב העת המרכזי של יהדות גרמניה במאה ה- 19, 'Allgemeine Zeitung des Judenthums' (העיתון הכללי של היהדות). בניגוד למרבית כתבי העת היהודים עד תקופתו, שעסקו בשאלות דתיות ועיוניות בנוגע לתכנים של היהדות, הקפיד פיליפסון לעסוק בשאלות הקשורות בהיבט הלאומי/אתני של עם ישראל.  /למידע מלא...

פוגרום ביהודי דירמנאך, גרמניה, 23 בפברואר 1848

מילות המפתח: יהודי גרמניה, פרעות
ב- 1848 נערכו בעיר דירנמאך ובערים נוספות בגרמניה פרעות ביהודים. הפרעות התרחשו במהלך מהפכות "אביב העמים", גל מהפכות לאומיות ברובן, שהתרחש בשנים 1848 – 1849 בגרמניה ובמדינות נוספות באירופה. /למידע מלא...

בובר בפעילות חינוכית ליהודים בגרמניה הנאצית, אמצע שנות ה-30

מילות המפתח: בובר, מרטין מרדכי, חינוך יהודי, יהודי גרמניה
בראשית שלטון הנאצים בגרמניה, הנהיג בובר את ה'מרכז לחינוך יהודי של המבוגרים'. במסגרת המוסד ייסד בובר בכל המרכזים היהודיים בגרמניה 'מועדי לימודים'. הוא נסע ממקום למקום, הרצה והורה, ניחם ועודד את הנדכאים וארגן מעין 'תנועת התנגדות רוחנית' של היהודים. /למידע מלא...

ראשית ההתארגנות הרוויזיוניסטית, אמצע שנות ה- 20

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב
באפריל 1925 ייסד זאב ז'בוטינסקי בפריס עם חברים לדעה מפלגה חדשה, 'ברית הציונים הרוויזיוניסטים' (הצֹה"ר). מפלגה זו קראה ל'רוויזיה' - בדיקה מחודשת של יסודות המדיניות הציונית, ולחזרה לעקרונות הציונות המדינית של הרצל. ז'בוטינסקי תבע עלייה והתיישבות מתוך שיקולים מדיניים של הגשמת הציונות. בצילום יושבים בשורה הקדמית, מימין לשמאל: 2. ז'בוטינסקי; 3. ולדימיר-זאב טיומקין; 4. ריכרד ליכטהיים; 5. מאיר גרוסמן. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי נואם במליאת הקונגרס הציוני ה- 17, באזל, 1931

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב
זאב ז'בוטינסקי תבע בנאומו בקונגרס זה הגדרה ברורה של המטרה המדינית של התנועה הציונית, וחתירתה המפורשת והמוצהרת להשגת רוב יהודי בשטחי ארץ ישראל (משני עברי הירדן) כמנוף הכרחי לכינונה של מדינת היהודים. עקב דחיית הצעתו זו קרע בפומבי את כרטיס הציר שלו, ויצא עם חבריו למפלגה הרוויזיוניסטית מהאולם. לצידו של ז'בוטינסקי יושב הרב מאיר ברלין (לימים בר-אילן), ומאחוריו - ארתור רופין, פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן) וחיים וייצמן. /למידע מלא...

שער החוברת 'רעיון בית"ר (יסודות השקפת העולם הבית"רית)', בהוצאת נציבות בית"ר בארץ ישראל, 1934

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב, בית"ר (תנועה)
בית"ר (ראשי תיבות ל'ברית יוסף תרומפלדור') הוקמה לראשונה כארגון נוער ציוני בריגה שבלטביה ב- 1923, ובהמשך נוסדו במסגרתה סניפים רבים ברחבי העולם היהודי. לאחר ייסוד המפלגה הציונית הרוויזיוניסטית ע"י ז'בוטינסקי וחבריו (1925) הפכה בית"ר לתנועת הנוער שלה, וז'בוטינסקי עמד בראשה. בית"ר פעלה כארגון עם משמעת צבאית. /למידע מלא...