התרבות בישראל : מוזיאונים וגלריות

מילות המפתח: ישראל, מוזיאונים, גלריות לאמנות, מוסדות חינוך ותרבות
רשימת המוזיאונים והגלריות העיקריים בישראל: מוזיאונים תיעודיים המתמקדים בנושאים מרכזיים ומקיימים גם פעילות רלוונטית לנושא, כמו הרצאות, ימי עיון ופרויקטים מיוחדים; וכן מוזיאונים וגלריות בתחום האומנות בהם מתקיימת פעילות אינטנסיבית, הכוללת הצגת תערוכות, סדנאות אומנות, הרצאות ומפגשי אומנים. /למידע מלא...

התנגשות התרבויות בארץ ישראל

מילות המפתח: אמנות
על אוסף התמונות של פרופ' ארוין רבאו והשקפותיו בתחום האמנות. הכותבת, שהיא בתו, מתארת את ייחודו של האוסף על רקע שנות החמישים בארץ ואת הנוכחות שהייתה לאוסף בחיי המשפחה. /למידע מלא...

היבטים של נשיות ביצירות של נלי אגסי

מילות המפתח: מעמד האישה, אמנות, נשים
הטקסט מתאר ארבע יצירות של האמנית נלי אגסי, העוסקות בדמות האישה. נלי אגסי מעצימה את דמותה של האישה באמצעות שילובן של מלאכות נשיות במעשה האמנות ובאמצעות פעולתה במרחב והשפעתה עליו. מאידך, היא מעלה סוגיות בעלות אופי ביקורתי הנוגעות למעמדה ולמצבה של האישה בחברה. /למידע מלא...

המוזיאון הארכיאולוגי

מילות המפתח: ארכיאולוגיה, מוזיאונים, כפר סבא (יישוב עירוני)
במוזיאון כפר סבא אפשר ללמוד על התקופות העתיקות בכפר סבא וגם להשתתף בפעילות חווייתית המשחזרת את העבר הרחוק. /למידע מלא...

חרות - פסיפס

מילות המפתח: פסיפסים, אמנות, חברה אזרחית
האמן דוד וקשטיין מתאר את תהליך היצירה של פסיפס הרצפה "חֵרוּת", המבוסס על איור מתקופת מלחמת העולם השנייה. באיור נראה פסל החרות שט בים על בסיס שצורתו מגן דויד ובידה של הדמות חרב במקום הלפיד.
את הפסיפס יצר וקשטיין יחד עם 120 תלמידים מארבע התחנות לאמנות עכשווית שמופעלות באופקים, רמלה, נצרת וראשל"צ. /למידע מלא...

יהודים במסגרת התרבות הגרמנית : מדעי הטבע והרוח

מילות המפתח: יהודי גרמניה, אמנות, מתמטיקאים, פסיכואנליזה
תיאור חלקם של היהודים בתחום מדעי הטבע, מדעי הרוח, האמנות והפסיכואנליזה. מתוך תשעה זוכים בפרסי נובל שהוענקו למדעי הטבע בגרמניה בתקופת רפובליקת ויימאר, חמישה היו יהודים. מתמטיקאים יהודים העלו את קרנה של אוניברסטית גטינגן, והפסיכואנליזה שפתח פרויד השפיעה על הספרות, ההיסטוריה והאמנויות. /למידע מלא...

פעולת שיקום נחל כיצירת אמנות

מילות המפתח: זיהום נחלים ונהרות, אמנות, אקולוגיה, זכאי, שי
הטקסט עוסק בפרויקט "נחל בטון" (1999 - 2002), במסגרתו יזמה האמנית שי זכאי את שיקומו של נחל עציונה. מטרת הפרויקט, בנוסף לשיקום, היתה להעלות את המודעות החברתית לסוגיות אקולוגיות. הטקסט מתאר את הפרויקט, מעלה שאלה על טשטוש הגבולות בין אמנות לבין פעולת מחאה, ומציג תקדימים לפעולה אמנותית מסוג זה בארץ ובעולם. /למידע מלא...